ביאור:בראשית ד ד

(הופנה מהדף Tnk1/tora/brejit/br-04-04)

בראשית ד ד: "וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן. וַיִּשַׁע יְהוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד ד.


והבל הביא גם הוא

עריכה

אחרי שקין הביא קרבן מן הצומח, הביא הבל קרבן מן החי. ראו:

המילה "הבל" בפסוק שלנו היא שם פרטי, אך למילה "הבל" ישנה גם משמעות כללית (כמו בפסוק "הבל הבלים הכל הבל"). אחד התפקידים של מקורונים (ספרי מקורות, "קונקורדנציה" בלע"ז) הוא לסווג כל הופעה של מילה תחת המשמעות המתאימה, ולהבדיל בין כל הפסוקים שבהם "הבל" הוא שם פרטי לבין כל הפסוקים שבהם "הבל" הוא שם כללי. אך לא כל המקורונים עמדו במשימה: באחת נפלה טעות, והעורך הביא תחת השם הכללי "הבל" גם כמה פסוקים שבהם נזכר "הבל" כשם-פרטי, וביניהם הפסוק שלנו. העיר על כך חכם אחד: "והבל - הביא גם הוא"... (מתוך ההקדמה למקורון של אברהם אבן שושן) .

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:והבל הביא גם הוא


מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-11-01.


וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ

עריכה

"וַיִּשַׁע" - שם לב, הבחין, התייחס (מילוג).

נאמר: "וַיִּשַׁע יְהוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ, וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה. וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו"
אין ספק שאלוהים ידע מה עומד לקרות, אבל נתן חופש בחירה למשתתפים.

  • אנחנו המומים שאלוהים יצר עיוות שגרם למותו של הבל. איך זה אפשרי ש-"הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט" (בראשית יח כה).
  • ספר איוב כולו נכתב כדי להפריך דעה זו, שתפקידו של אלוהים זה לברך צדיקים ולהעניש רשעים, וכפי שרואים הספר נכשל בתפקידו ללמד אותנו שזה לא תפקידו של אלוהים.
  • חובה להבין את תפקידו של אלוהים:
  • אלוהים משאיר את חופש הבחירה לאנשים כי "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" (בראשית ד ז).
  • אלוהים מורה ומלמד את "דֶּרֶךְ יְהוָה". אנשים לומדים רק מנסיונם שלהם ושל אחרים. אלוהים היה צריך לחשוף את התנהגות האדם וללמד אותם את גורלם ועונשם.
  • אלוהים שופט לפי המעשה. אדם שלא זכאי לפרס לא מקבל פרס או שויון. אלוהים לא משקר כדי שאנשים יהיו שמחים.
  • אלוהים קיווה שבני האדם ילמדו מעצמם, אחרי שהם אכלו מ-"עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ב ט). בני האדם הראו שהם חומדים, שהם מפירים פקודה, שהם גונבים, ועכשו שהם גם רוצחים ומעידים לשקר במשפט (בראשית ד ט). אולם בני האדם לא למדו, עד שאלוהים כתב להם את חוקיו ונתן אותם למשה.
  • אלוהים ראה את הסכנה מתפתחת והזהיר את קין. הבל ראה שאלוהים שעה למנחתו והיה מאוד שמח בהצלחתו. הוא לא חשב מה המשמעות של זה לקין, שהצלחתו באה על חשבון קין. הוא לא הבין את הסכנה. הבל היה צריך להזהר, להוכיח את קין להשתפר, אולי לעזור לו.
  • הסיפור הזה חזר אצל יצחק מספר פעמים.
  • יצחק עבר לגרר וביחד זרע שדות וגדל את צאנו. השילוב הזה הביא ליצחק רווחים ענקיים והוא גדל מאוד. אבימלך מלך פלישתים ראה שאנשיו מקנאים בהצלחתו של יצחק, והבין שאסון עומד לקרות ליצחק, ולכן הוא ביקש אותו לעזוב. אלוהים הביא ברכה ליצחק שכמעט גרמה לאסון, ויצחק לא הבין את הסכנה.
  • יצחק כיוון את עשו להיות איש שדה ואת יעקב להיות רועה צאן. יצחק אהב את עשו, ולאחר שרבקה גרמה שיעקב יגנוב את ברכת יצחק, נוצרה סכנה לחייו של יעקב. לכן רבקה ארגנה שיעקב יברח ללבן אחיה. ללא סיפור קין והבל רבקה לא היתה יודעת מה עומד לקרות.

מנחה לאוֶן

עריכה

מנחה זאת מתנה, דורון.
בספר בראשית נתנו מנחה לעשו, שליט מצרים (יוסף), ולמשפחת הכלה (רבקה).

כאשר מגישים מנחת-קורבן-תודה לאלוהים, חלק מהמנחה נאכל על ידי הכוהן, והשאר למגיש ומשפחתו, ככתוב: "זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו, בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל: לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר" (ויקרא ז טו).

לפי ספר היובלים (פרק ד פסוק א) לקין והבל היתה אחות אחת בלבד, אוֶן, עד מות הבל.

קין הביא מנחת-תודה מפרי האדמה. סביר שקין התחלק עם אוֶן, אחותו, במנחה לאלוהים, בתקווה לכבוש את ליבה, ולשאת אותה לאישה. כאשר הבל ראה זאת הוא מיהר והביא גם הוא מנחת-תודה לאלוהים מבשר, חלב וגבינה.

לפי סדר הסיפור, קודם קין הביא מנחה, אחר כך הבל הביא, אחר כך, אלוהים שעה למנחת הבל, ורק בסוף, לאחר מנחת הבל, אלוהים לא שעה למנחת קין (ביאור:בראשית ד ה). אם נבין שמדובר בתגובתה של אוֶן, אז ניתן לראות שהיא שמחה למנחת קין, אחר כך שמחה יותר למנחת הבל, ואז קין הבין שהוא הפסיד אותה. קין היה יכול להתחיל לגדל צאן, אולם זה היה לוקח הרבה מדי זמן. לכן קין החליט שכדי שאון תהיה אשתו, הבל חייב למות.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-04-04