מ"ג שמות כג יח
<< · מ"ג שמות כג · יח · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹֽא־תִזְבַּ֥ח עַל־חָמֵ֖ץ דַּם־זִבְחִ֑י וְלֹֽא־יָלִ֥ין חֵֽלֶב־חַגִּ֖י עַד־בֹּֽקֶר׃
תרגום
| אונקלוס: | לָא תִכּוֹס עַל חֲמִיעַ דַּם פִּסְחִי וְלָא יְבִיתוּן בָּר מִמַּדְבְּחָא תַּרְבֵּי נִכְסַת חַגָּא עַד צַפְרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | עַמִּי בְנֵי יִשְרָאֵל לָא תֵכְסוּן כַּד דְּחָמִיעַ בְּבָתֵּיכוֹן דָּם נִכְסַת פִּיסְחִי וְלָא יְבִית בַּר מִן מַדְבְּחָא תַּרְבֵּי נִכְסַת פִּסְחִי עַד צַפְרָא לָא מִן בִּשְרָא דְתֵיכְלוּן בְּרַמְשָׁא: |
רש"י (כל הפרק)
"לא תזבח על חמץ וגו'" - לא תשחט את הפסח בי"ד בניסן עד שתבער החמץ (מכילתא פסחים סג)
"ולא ילין חלב חגיי וגו'" - חוץ למזבח
"עד בקר" - יכול אף על המערכה יפסל בלינה ת"ל (ויקרא ו) על מוקדה על המזבח כל הלילה
"ולא ילין" - אין לינה אלא בעמוד השחר שנא' עד בקר אבל כל הלילה יכול להעלותו מן הרצפה למזבחרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי וְגוֹמֵר – חוּץ לַמִּזְבֵּחַ.
עַד בֹּקֶר – יָכוֹל אַף עַל הַמַּעֲרָכָה יִפָּסֵל בְּלִינָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה" (ויקרא ו,ב).
וְלֹא יָלִין – אֵין לִינָה אֶלָּא בְּעַמּוּד הַשַּׁחַר, שֶׁנֶּאֱמַר: עַד בֹּקֶר; אֲבָל כָּל הַלַּיְלָה יָכוֹל לְהַעֲלוֹתוֹ מִן הָרִצְפָּה לַמִּזְבֵּחַ (ראו מגילה פ"ב מ"ו).
רשב"ם (כל הפרק)
לא תזבח על חמץ: שתהא השבתת שאור קודמת לוא"ו שעות של ארבעה עשר שהוא זמן שחיטת הפסח בין הערבים משבע ולמעלה:
חלב חגי: הפסח כתוב בו ולא תותירו ממנו עד בוקר והוא הדין לאימורין:
רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
מדרש מכילתא (כל הפרק)
רכז. לא תזבח על חמץ דם זבחי לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר, אין לי אלא זביחה, זריקה מנין- תלמוד לומר דם (זבחיך) [זבחי]. רבי יהודה אומר, הזבח שכלו שלי, ואי זה, זה תמיד.
רכח. ולא ילין חלב חגי עד בקר בא הכתוב ללמדך על החלבים שהם נפסלין בלינה על גבי הרצפה. וזכיתי לדון על האברים, הואיל והחלבים מתנה על האשים, ואברים מתנה לאשים. אם למדת על החלבים שהם נפסלין בלינה על גבי הרצפה, [אף אברים נפסלין בלינה על גבי הרצפה] יכול אברים יהיו נפסלין בלינה על גבי המערכה. תלמוד לומר (ולא ילין חלב חגי) [כל הלילה] עד הבקר (אחר שלמדת) [הא למדת] על האברים שאין נפסלין בלינה על גבי המערכה. וזכיתי לדון אל החלבים. הואיל ואברים מתנה לאשים, והחלבים מתנה לאשים. אם למדת על אברים שאינם נפסלין בלינה על גבי המערכה, (יכול אף החלבים לא יהיו נפסלין בלינה על גבי הרצפה) [אף חחלבים אינם נפסלים בלינה על גבי המערכה. הא מה] תלמוד לומר ולא ילין חלב חגי עד בקר, לענין שאמרנו.מלבי"ם - התורה והמצוה
רכז. לא תזבח על חמץ דם זבחי חוזר למה שאמר את חג המצות תשמור שבעת . שישחט הזבח המיוחד בחג הזה, שהוא הפסח, לא ישחטנו בעוד ששנמצא לאחד מהם חמץ בביתו. ובמה שאמר דם זבחי, מקפיד גם על זריקת הדם. וטעמא דר' יהודה נ"ל ממה דכתוב בפ' תשא לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח . שיש שם זרות גדול בלשון. שכלל הוא כשבא שם אחד שני פעמים, שבא ראשונה בבאור, ובשניה יבא בכנוי או בקצור. ואם הכל מדבר בפסח לבד, היה לו לומר לא תזבח על חמץ דם זבח הפסח ולא ילין חלבו עד בקר. לא שיאמר בראשונה סתם זבחי, ובשניה בפרוטרוט זבח חג הפסח. ומזה הוכיח שמה שאמר דם זבחי, אינו הפסח לבד. רק כולל גם התמיד. וזהו שאמרו בפסחים (דף סד) זבחי המיוחד לי. ולדעת ר"ש שם כפל זבחי זבחי לדרשה עיי"ש.
רכח. ולא ילין חלב חגי עד בקר . בפסחים (דף ע"א) מוקי לה רב כהנא בחגיגת ט"ו. וכתבו התוס' שמזה למד לכל החגיגות וכ”מ בחגיגה (דף י ע”ב). ועל זה אמר במכלתא ללמד על החלבים. רצונו לומר של כל החגוגות. כי מה שמוקי בחגיגת ט“ו, משום דמשמע שמדבר בפסח.
ובירושלמי מוקי לה בחגיגת י"ד, שבזה שיך עם הפסח. ותחתיו אמר בפ' תשא ולא ילין לבקר זבח חג הפסח. והרמב"ם בספר המצוות [מל"ת קטז] ובחבורו (פ"א מה' קרבן פסח ה"ז) למד מזה למניח מאיסורי הפסח. וכבר האריך בזה במ”ל שם ואין כאן מקום להאריך. ומן החלבים למד לבשר העולה. וכן ממה שנאמר בעולה כל הלילה עד הבקר. למד לחלבים ובארתי בפ'צו ( צו ד ).