ספורנו/שמות/כג

אעריכה

"אל תשת ידך עם רשע" לחתום עמו על שטר, כאמרם על אנשי ירושלים שלא היו חותמים על השטר אלא אם כן יודעים מי חותם עמהם (סנהדרין פרק זה בורר): " להיות עד חמס" שתהיה מעיד יחידי, שאין הרשע ראוי להעיד, ויוציא הדיין כל הממון מהנתבע על פיך בלבד שלא כדין:


בעריכה

"לא תהיה אחרי רבים לרעות" להכריע לכף חובה בדיני נפשות, שאין דנין על פי דיין אחד בלבד לחובה: " ולא תענה על ריב" כשישאלוך חביריך הדיינים מה דעתך: " לנטות אחרי רבים" לא תהיה תשובתך שראוי לנטות אחרי רבים, אם היו עשרה מזכים ואחד עשר מחייבים: " להטות" כדי להכריע על פיך לכף חובה שתהיו אז יב מחייבים, אלא אמור דעתך וסברתך, ולא יספיק לך שתאמר שראוי לנטות אחר דעת הרבים מבלתי שתאמר בזה שום סברא אלא זו שהם עודפים על המזכים ולהכריע אז על פי שנים לחובה:


ועריכה

"לא תטה משפט אביונך בריבו" שלא יהא רך לזה וקשה לזה בעת המשפט שבעלי דינים מספרים טענותיהם, וכמו כן שלא יהא אחד עומד ואחד יושב ודומיהם:


זעריכה

"מדבר שקר תרחק" מכל דבר שיוכל לסבב שקר, כאמרם זל (אבות) הוי זהיר בדבריך, שמא מתוכם ילמדו לשקר:


יאעריכה

"תשמטנה" שמטת כספים, כאמרו וזה דבר השמטה, שמוט כל בעל משה ידו: " ונטשתה ואכלו אביוני עמך" בשמטת קרקע יאכלו גם העניים: " ויתרם" של עניים: " תאכל חית השדה" שהעניים קודמים, כאמרם מאכל אדם אסור להאכילו לכלבים:


יבעריכה

"תשבות" אפילו מדברים שאינם מלאכה, אבל הם טורח כדרך חול, כאמרו וכבדתו מעשות דרכיך, ממצא חפצך ודבר דבר: " למען ינוח שורך וחמורך" כשתשבות גם מכמו אלה: " וינפש בן אמתך והגר" ומזה ימשך שינפש גם כן אמתך והגר, על הפך מה שקרה לך במצרים כשהיית שם עבד שלא היתה לך מנוחה, כאמרו תכבד העבודה על האנשים ובזה תזכור יציאת מצרים, כמו שאמר בדברות משנה תורה וזכרת כי עבד היית:


יגעריכה

ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו. בכל האזהרות שאמרתי צריך להשמר שלא לעבור עליהן, אבל באזהרת עבודה זרה לא יספיק להשמר מעבור עליה, אבל צריך להשמר אפילו מהזכיר שמה: " לא ישמע על פיך" אפילו על ידי אחרים לא ישמע בהסכמתך:


ידעריכה

"תחוג לי" כענין ישמח ישראל בעושיו על הפך וירא את העגל ומחולות:


טועריכה

"את חג המצות תשמור" כענין שמור את חדש האביב, ועשית פסח כמו שאמר בזה למועד חדש האביב, שמור שיהיה בחדש האביב, על ידי עבורי השנים והחדשים, כמו שבא בקבלה:


טזעריכה

"בצאת השנה" שכבר נאספו כל תבואותיה:


יזעריכה

"שלש פעמים בשנה יראה" להודות על החירות, ועל האביב ועל הקציר ועל האסיף, כי ממנו הכל: " אל פני האדון" יאמר אדון על מנהיג עניינים הנפסדים. אמר אם כן שהוא אדון פני העם הנראים בפרט, ובהראותם לפניו הם כעבד המקביל פני רבו, והוא גם כן אדון הקרקע, כאמרו כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי, ושלזה ראוי להודות לפניו על האביב הקציר והאסיף ביבול הארץ. ולפיכך (יט) ראשית בכורי אדמתך. מבחר הבכורים, כמו וראשית שמנים ימשחו נקובי ראשית הגויים והם בכורי ז' המינים כפי מה שבא בקבלה:


יטעריכה

" לא תבשל גדי בחלב אמו" לא תעשה כמו אלה הפעולות להרבות הפירות כמחשבת עובדי עבודה זרה, אלא ראשית בכורי אדמתך תביא, כאמרו וראשית כל בכורי כל, וכל תרומת כל וגו', להניח ברכה אל ביתך:


כאעריכה

"השמר מפניו" שלא לחלל כבודו, כענין של נעליך מעל רגליך האמור ביהושע: " ושמע בקולו" לצאת בעקבותיו, הפך מה שאמרו אנה אנחנו עולים: " אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם" אם איש אחד יחטא ילקו הרבים, כמו שהיה הענין בעכן, כאמרו הלא עכן בן זרח מעל מעל בחרם, והוא איש אחד לא גוע בעונו: " כי שמי בקרבו" ואין לאל ידו למחול על כבודי:


כבעריכה

"כי אם שמוע תשמע בקולו" ואיבתי את אויביך. ולא אחוס עליהם כדרכי טובי, על הפך ואני לא אחוס על נינוה:


כגעריכה

"כי ילך מלאכי לפניך" שלא ישא לפשעי האויבים:


כדעריכה

"לא תשתחוה לאלהיהם" שלא תעשה כמו שעשה אמציהו אחר שכבש את שעיר ויבא את אלהי בני שעיר ולהם השתחוה שאולי חשב לרצותם שלא יקצפו עליו על שהרג את עובדיהם:


כהעריכה

"ועבדתם את ה' אלהיכם" ובזה האופן תעבדוהו, כי אחר שיאבדו האומות ופסיליהם והמקומות אשר עבדו שם לא יהיה לכם מסית ומדיח מעבודתי: " וברך את לחמך" שיזונו, ולא יולידו מותרות מחליאות: " והסירותי מחלה מקרבך" הבאה מצד. האויר או המערכת:


כועריכה

"לא תהיה משכלה ועקרה" באופן שתוכלו ללמד את בניכם: " את מספר ימיך אמלא" שתחיו כמדת השמן אשר כנר אלהים, והוא הלחות השרשי בתולדה. והפך זה יקרה על הרוב שימות האדם קודם שיכלה הלחות השרשי בחלאים, יקרו מרוע בחירה או מצד המערכת והיסודות. והנה במלאת לאדם מספר ימיו יראה על הרוב בנים לבניו ויוכל ללמדם, כאמרו והודעתם לבניך ולבני בניך ויתוקן בחיי הזקנים עניני הדורות, כמו שספר שקרה בענין לוי קהת ועמרם:


כזעריכה

"והמותי" כמו שהיה הענין במצרים אנוסה מפני ישראל, כי ה' נלחם: " ונתתי את כל אויביך אליך עורף" מפני האימה והמהומה שיעד באמרו את אימתי אשלח לפניך:


לאעריכה

כי אתן בידכם את יושבי הארץ, וגרשתמו. הדבר מסור בידכם, ואתם אל תתעצלו בזה, כמו שהעיד בהם יהושע באמרו עד אנה אתם מתרפים לבא לרשת את הארץ אשר נתן לכם ה' אלהי אבותיכם:


לגעריכה

"לא ישבו בארצך" באותו החלק מהארץ שתכבוש ותשב בו אתה לא ישבו הם, הפך מה שעשו, כמו שהעיד באמרו וישב הכנעני בקרבו בגזר וישב בקרב הכנעני יושבי הארץ: " כי יהיה לך למוקש" שבתם בארצך, שיגרום שתעבוד את אלהיהם: