פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה

אסור לגזול או לעשוק אפילו כל שהוא, בין מישראל בין מעכו"ם. ואם הוא דבר דליכא מאן דקפיד ביה -- שרי; כגון ליטול מהחבילה או מהגדר לחצוץ בו שיניו. ואף זה אוסר בירושלמי ממידת חסידות:

סעיף בעריכה

אסור לגזול אפילו ע"מ לשלם דבר יפה ממנו ויש מי שאומר דהיינו אם אין התשלומין בעין שאם הם בעין כיון שהם יפים מהדבר שלוקח זכות הוא להם ויזכה אותם לבעלים ע"י אחר:

סעיף געריכה

כל הגוזל את חבירו אפילו שוה פרוטה כאילו נוטל נפשו:

סעיף דעריכה

אפילו הוא בסכנת מות וצריך לגזול את חבירו כדי להציל נפשו שלא יקחנו אלא על דעת לשלם. (ועי' לקמן סי' ש"פ ס"ג):

סעיף העריכה

אפילו הלוקח בשאלה שלא מדעת הבעלים נקרא גזלן:

סעיף ועריכה

החוטף משכון מיד הלוה שלא ברשות ב"ד ה"ז גזלן אע"פ שהוא חייב לו ואין צ"ל אם נכנס לתוך בית חבירו ומשכנו:

סעיף זעריכה

איזהו גזלן הלוקח ממון האדם בחזקה כגון שחטף מידו מטלטלים או שנכנס לרשותו שלא ברצון הבעלים ונטל משם כלים או שתקף בעבדו או בבהמתו ונשתמש בהם או שירד לתוך שדהו ואכל פירותיה וכל כיוצא בזה:

סעיף חעריכה

איזהו עושק זה שבא ממון חבירו לתוך ידו ברצון הבעלים וכיון שתבעוהו כבש הממון בחזקה ולא החזירה כגון שהיה לו ביד חבירו הלואה או שכירות והוא תובעו ואינו יכול להוציא ממנו מפני שהוא אלם וקשה:

סעיף טעריכה

הכופה את חבירו למכור את שלו ונותן לו דמיו אסור אבל אין לו דין גזלן ליפסל מדאורייתא אלא מדרבנן כמו שנתבאר:

סעיף יעריכה

כל החומד עבדו או אמתו או ביתו או כליו של חבירו או כל דבר שאפשר שיקנהו ממנו והכביד עליו רעים והפציר בו עד שלקחו ממנו ה"ז עובר בלא תחמוד כל המתאוה ביתו או אשתו וכליו של חבירו וכל כיוצא בזה כיון שחשב בלבו איך יקנה דבר זה ונפתה בלבו בדבר עבר בלא תעשה של לא תתאוה ואין תאוה אלא בלב בלבד:

סעיף יאעריכה

התאוה מביא לידי חמוד והחמוד מביא לידי גזל שאם לא רצו הבעלים למכור אע"פ שהרבה להם בדמים והפציר ברעים יבא לידי גזל שנאמר וחמדו בתים וגזלו ואם עמדו הבעלים בפניו להציל ממונם או מנעוהו מלגזול יבא לידי שפיכות דמים צא ולמד ממעשה אחאב ונבות:

סעיף יבעריכה

הא למדת שהמתאוה עובר בלאו אחד והקונה דבר שהתאוה בהפצר שהפציר בבעלים עובר בשני לאוין לכך נאמר לא תחמוד ולא תתאוה ואם גזל עובר בג' לאוין: