ש"ך על חושן משפט שנט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכה(א) אסור לגזול או לעשוק בש"ס ריש ב"ק משמע דבגזלן חייב לשלם מעידיות כמזיק וכ"פ הרי"ף והרא"ש והנ"י שם וכן מהרש"ל שם סי' ו' וכן ה"ה לקמן סי' שפ"ה וסי' שפ"ח ס"ב ועמ"ש לקמן סי' ת"ך ס"ג:
(ב) בין מעכו"ם. כ' הכ"מ דדייק הרמב"ם לכתו' אסור לגזלו או לעשקו גבי עכו"ם ולא כ' שעובר עליו לומר שאין איסור זה מן התורה ומדברי הרמב"ם ריש הל' גנבה שהעתיק המחבר לעיל ר"ס שמ"ח לא משמע כן וכן כ' מהרש"ל פרק הגוזל שמדברי הרמב"ם אלו וסמ"ג משמע שאסור מן התורה מיהו לענין דינא הכריע מהרש"ל שם כפירש"י בסנהדרין דאינו אלא מדרבנן ע"ש ועמ"ש לעיל ר"ס שמ"ח עיין בתשו' רמ"א ר"ס ט':
סעיף ב
עריכה(ג) ויש מי שאומר כו' ואע"ג דאמרינן לעיל ר"ס שמ"ח דאסור לגנוב ע"מ לשלם כפל התם מיירי בשאינו מזכה לו ע"י אחר דאם מזכה לו ע"י אחר לאו גנבה מיקרי כיון שהאחר יודע מזה כן נ"ל והב"ח תירץ בדוחק:
(ד) ויזכה אותם לבעלים כו' ודוקא שידוע שזכות הוא לו כגון בדבר העומד לימכר אבל בחפצי ביתו לא כן כ' הטור ומשמע מדבריו דהרא"ש מיירי בכה"ג ובהכי ניחא דל"ק כל מה שהקשה מהרש"ל פרק הכונס סי' כ"ז על הרא"ש ובהכי ניחא נמי דהתוספות פרק הכונס ריש דף ס"א לא פליגי לענין דינא אהרא"ש ע"ש ודוק ונראה דמ"ש הטור בדבר העומד לימכר ר"ל שידוע בבירור שהבעל לא יחזיקנו בעצמו רק ימכרנו ודו"ק:
סעיף ו
עריכה(ה) הרי זה גזלן כו' הרב בס' בדק הבית לעיל סי' ל"ד כ' על דברי הרמב"ם אלו וז"ל ומשמע לי שאינו נפסל לעדות בכך משום דלא משמע להו לאינשי דליהוי גזלן בהכי עכ"ל ולא ידעתי אמאי כ' כן בפשיטות דהא מדברי הראב"ד והרב המגיד והטור משמע דלהרמב"ם שם נפסל לעדות ומסכים הרב המגיד שם לדברי הרמב"ם וגם קשה בנכנס לבית חברו דהא הטור כ' לעיל ר"ס צ' בשם הר' ישעיה דמיפסל בהכי והביאו המחבר גופיה שם סעיף א' מיהו בחוטף משכון נראה דיפה כ' לדינא וכן מוכח מדברי רשב"ם פ' חזקת הבתים דף ל"ד וכ"כ ראב"ן להדיא בסי' כ"ו ד' י"ד ע"ג וע"ד ע"ש מיהו מדברי הראב"ד בהשגות ספ"ג מהלכות גזילה ומדברי הרב המגיד שם משמע דלהרמב"ם בהנך תרתי מיפסל לעדות אך שהראב"ד משיג שם עליו דלא הוי גזלן אלא בדאשתכח שאינו חייב לו ומביא הטור דברי הרמב"ם והשגת הראב"ד בקצרה ע"ש מיהו המגדול עוז שם מיישב דברי הרמב"ם דלא קראו גזלן אלא לקנותו להעמיד באחריותו ולא שיפסל לעדות ושבוע' ע"ש שהאריך וכן נראה עיקר לדינא עכ"פ בחוטף משכון ודלא כהסמ"ע ס"ק י"ב שנמשך אחר הבנת הראב"ד בהרמב"ם לענין דינא ודוק ומוכח בדברי רשב"ם וראב"ן שם אפי' בסתם חוטף משכון ואינו מברר שחייב לו לא מיפסל ע"ש ודו"ק: