שולחן ערוך חושן משפט שנט א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אסור לגזול או לעשוק אפילו כל שהוא, בין מישראל בין מעכו"ם. ואם הוא דבר דליכא מאן דקפיד ביה -- שרי; כגון ליטול מהחבילה או מהגדר לחצוץ בו שיניו. ואף זה אוסר בירושלמי ממידת חסידות:

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

אסור לגזול או לעשוק כו':    דגם לא תעשוק את רעך כתיב ובסמוך סעיף ז' ח' יתבאר מה בין גזל לעשק וכן הוא בטור שם:

אפי' כל שהוא:    דחצי שיעור הוא איסור דאורייתא כמו שאסור חצי שיעור באיסורין:

בין מישראל בין מעכו"ם:    דגזל העכו"ם וגניבתן אסור ולא התירו אלא להטעותן בחשבון והפקעת הלוואתו ודוקא בדבר שלא יוודע לו כגון שהיה חייב לאבי העכו"ם וכמ"ש בר"ס שמ"ח ומור"ם כתב שם בהג"ה דעת האומר דאפי' בכה"ג אסור כ"א בהטעה מעצמו ע"ש:

ואף זה אוסר:    בירושלמי הטעם כתב הנ"י דאלו עושה כן כל אחד נמצא החבילה כלה והגדר נהרס עכ"ל:
 

ש"ך - שפתי כהן

(א) אסור לגזול או לעשוק בש"ס ריש ב"ק משמע דבגזלן חייב לשלם מעידיות כמזיק וכ"פ הרי"ף והרא"ש והנ"י שם וכן מהרש"ל שם סי' ו' וכן ה"ה לקמן סי' שפ"ה וסי' שפ"ח ס"ב ועמ"ש לקמן סי' ת"ך ס"ג:

(ב) בין מעכו"ם. כ' הכ"מ דדייק הרמב"ם לכתו' אסור לגזלו או לעשקו גבי עכו"ם ולא כ' שעובר עליו לומר שאין איסור זה מן התורה ומדברי הרמב"ם ריש הל' גנבה שהעתיק המחבר לעיל ר"ס שמ"ח לא משמע כן וכן כ' מהרש"ל פרק הגוזל שמדברי הרמב"ם אלו וסמ"ג משמע שאסור מן התורה מיהו לענין דינא הכריע מהרש"ל שם כפירש"י בסנהדרין דאינו אלא מדרבנן ע"ש ועמ"ש לעיל ר"ס שמ"ח עיין בתשו' רמ"א ר"ס ט':
 

באר היטב

(א) מעובד כוכבים:    כ' הכ"מ דדייק הרמב"ם לכתוב אסור לגזלו כו' ולא כ' שעובר עליו לומר שאין איסור זה מן התורה ומדברי הרמב"ם ריש הלכות גניבה שהעתיק המחבר בריש סימן שמ"ח לא משמע כן ועמ"ש שם וכ"כ מהרש"ל פ' הגוזל שמדברי הרמב"ם אלו וסמ"ג משמע שאסור מן התורה מיהו לענין דינא הכריע מהרש"ל שם כפירוש רש"י בסנהדרין דאינו אלא מדרבנן ע"ש ע' בתשו' רמ"א ריש סימן ט'. ש"ך (עיין בתשובת הגאון ח"צ ז"ל סי' כ"ו).

פירושים נוספים


▲ חזור לראש