שולחן ערוך חושן משפט שפ

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · חושן משפט · סימן שפ | >>

ראו סימן זה בתוך: טור חושן משפט · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    סמ"ע · ש"ך · ט"ז · באר היטב · קצות החושן · נתיבות (ביאורים · חידושים) · באר הגולה
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

האומר לחבירו קרע כסותי או של חבירי או רודף או נרדף ששיברו כלים
ובו ארבעה סעיפים:
אבגד

סעיף א עריכה

האומר לחבירו קרע את כסותי שבר את כדי ע"מ שאתה פטור ה"ז פטור

(וי"א אפי' לא ע"מ לפטור בפי' אלא שא"ל דברים שמשמעו כך כגון שא"ל שבור כדי וא"ל המזיק ע"מ לפטו' וא"ל הניזק לא יש לנו לומר דבתמיה קאמר לו ופטור) (טור ס"ב בשם הרא"ש)

ואם לא אמר לו ע"מ שאתה פטור ה"ז חייב אע"פ שהרשהו להשחית בד"א כשבאו הכלים לידו תחל' בתורת שמיר' כגון שהיו שאולים או מופקדים אצלו אבל אם לא באו לידו בתורת שמיר' כיון שאמר לו קח כלי זה ושברו בגד זה וקרעו ועשה כן ה"ז פטור אע"פ שלא אמר לו ע"מ שאתה פטור. (וע"ל עוד סי' שפ"ב מדינין אלו.

האומר לחברו זרוק מנה לים ואתחייב אני לך י"א דחייב וי"א דפטור) (ר"ן פ"ק דקידושין ב' הדעות):

סעיף ב עריכה

האומר לחבירו שבר כליו של פלוני ע"מ שאתה פטור ושברו ה"ז חייב ואע"פ שהעושה הוא חייב לשלם הרי זה האומר לו שותפו בעון ורשע הוא שהרי הכשיל עור וחיזק ידי עוברי עבירה:

סעיף ג עריכה

רודף שהיה רודף אחר חבירו להרגו או אחר אחת מהעריות לאונסה ושבר כלים בין של נרדף בין של כל אדם פטור שהרי הוא מתחייב בנפשו שכיון שרדף התיר עצמו למיתה ולכן פטור מהתשלומין ואם הנרדף שבר כלים של רודף פטור שלא יהא ממונו חמור מגופו ואם היו של אדם אחר חייב שהמציל עצמו בממון חבירו חייב (וע"ל סי' שנ"ט ס"ד) ואחד שרדף אחר הרודף להציל את הנרדף ושבר כלים בין של רודף בין של כל אדם פטור כדי שלא יבואו מלימנע מלהציל את הנרדף:

סעיף ד עריכה

ספינה שחשבה להשבר מכובד המשוי ועמד א' מהם והקל מהמשא והשליך בים פטור שהמשא שבה כמו רודף אחריהם להורגם ומצוה רבה עשה שהשליך והושיעם:

הגה: וי"א דוקא בטענו יותר מדאי דהוי המשוי כרודף אבל אם אינה טעונה יותר מדאי ובא נחשול לטבען חייבין לשלם ומחשבין לפי המשוי ולא לפי הממון (רמב"ם פי"ב דגזילה והמ"מ סוף הלכות חובל) ואע"פ שלא הטיל רק משוי של א' כולן משלמין (טור)
הכניס חמור בספינה וקופץ בספינה ובקש לטבעו ובא א' והשליך החמור לנהר אם דרך להכניס חמורים בספינה אז המשליחו חייב לשלם ואם לאו פטור דאז החמור מקרי רודף וכל כיוצא בזה וכן נ"ל עיקר (מרדכי פרק הגוזל בתרא ותשובת מיימוני דספר נזיקין סי' כ'):