שולחן ערוך אבן העזר קסו ב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קסו · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
מן התורה אין צריך לקדשה, אלא בא עליה. וחכמים תקנו שלא יבא עליה עד שיקדשנה בפני עדים, בכסף או בשטר, והוא נקרא מאמר.
- הגה: ואם קדשה בשטר, נמי מקרי מאמר (מ"מ פ"ב). ואפלו נתן לה פרוטה ואמר לה: הרי את מקדשת לי בזו ובקדושי אחי, הרי זו מקדשת, דהוי כמלוה ופרוטה (ריב"ש סימן קס"ב). וצריכה גם כן חופה אחר קדושין, כמו שאר אשה. ויכול לעשות מאמר על ידי שליח, כמו בשאר קדושין (שם סימן א').
ואם בא עליה בלא מאמר, קנה, ואין צריך לחזר ולקדש, ומכין אותו מכת מרדות. ודוקא שבא עליה בפני עדים:
מפרשים
(ב) עד שיקדשנ' בכסף: ואומר לה התקדשי לי במאמר יבמין אף על גב דיהיב לה כסף מ"מ לאו קידושין גמורים הם שהרי אשת אח היא והתורה לא התירת' אלא כסדר המצוה וביאה הוא דכתיב לכן בקדושי כסף או שטר עדיין לא קניא לה לגמרי ואם רוצה לפוטרה צריכה גט וחליצה וביאה קונה לגמרי ואין צריך חליצה עיין ברש"י ומשמע מש"ג אף אם קידש לפני עדים ובעיל לא נגמר הקנין אם לא היה היחוד לפני עדים דמצוה כך היא שיהא דווק' לפני עדים כמו החליצה שצריכה להיות לפני עדים ואם לא היה לפני עדים צריכה גט וחליצה אם רוצה לפוטרה כנ"ל ממשמעות הש"ג ע"ש ריש דף תמ"ה ומשמעות הג"ה בסמוך לא משמע כן דהא כתב דין זה כשבא עליה בלא מאמר משמע אם עשה כבר מאמר אין צריך להיות לפני עדים וסבר דוק' כשבועל בלא מאמר דאז דינו כקדושין וצריך להיות דווק' לפני עדים משא"כ אם כבר קידש אותה אין צריך עדים כמו באשה דעלמ' ולית' כי קדושין לא שייך בה ולעולם הביאה הקנין וצריכה להיות לפני עדים, לפ"ז אם לא היה לפני עדים אין כאן קנין מדאוריית' אלא מדרבנן אף בקידש ובעל וי"ל הגהו' בסמוך קאי על הבבא ואין צריך לקדש ע"ז כתב דווק' שבא עליה בפני עדים אבל אם בא בלא עדים אז צריך לקדשה מאחר דאין כאן קידושין דאוריית', ולא חיישינן בזה שמא יאמרו דביאה לא קנה כיון דליכ' כאן קנין דאוריית' אלא מדרבנן לא חיישינן כולי האי בדבר דרבנן ול"ד לקדושין ע"י שליח דשם מקודשת מדאוריית' אלא בד"מ לא משמע כן:
(ג) ואם קידשה בשטר וכו': איני יודע מה חידש בזה דהא נכלל ג"כ בדברי המחבר גם מ"ש בד"מ דין זה בשם המגיד ג"כ תמוה דהא משמע כן בכל סוגיא אף על גב בבריית' דף צ"ד תני כיצד במאמר נתן כסף כיצד בשטר וכו' מכל מקום כל המשניות עשה מאמר וכל סוגיא איירי הכל בין בכסף בין בשטר ואפשר דפי' המגיד דמקדש בש"ח ועיין סי' כ"ט מ"ש עליו אם מקדש בש"ח:
(ג) מאמר: תמוה הוא דהא נכלל בדברי המחבר עיין ב"ש.