באר היטב על אבן העזר קסו

סעיף אעריכה


(א) דירתו:    מי שיש לו ב' מקומות לפעמים דר בזה ולפעמים דר בזה עיין במהר"ם מטראני ח"ב דף ס"א. ובמהר"ם גלאנטי סי' ט"ז. ובמהר"ם אלשיך סי' נו"ן ובכנה"ג בהגהת ב"י סעיף ה'.


(ב) היבמה:    אלא כופין אותו לבא אחריה נ"י. ומשמע כיון דהלך ממקומו אין כופין אותו שיבא למקומו והיא תלך לשם אלא מוכרח לבא למקומה ב"ש. אם היבם הלך למקום אחר והיה דעתו להשתקע ונתעכב שם יב"ח אעפ"י שעדיין לא העתיק דירתו מהעיר שיצא משם. היבמה הולכת אחריו למקום שהשתקע שם יב"ח מקור ברוך סי' י"ד ע"ש אם שלחו בעד היבם לבא לעיר היבמה. אם פירשו לו ע"מ שאין עליך לטול כלום מהוצאותיך ולא שכר טרחך אין היבמה חייבת ליתן לו כלום ואם לא פירשו אלא כתבו לו בסתם שיבא חייבת היבמה מן הדין לפרוע לו הוצאותיו ושכר טרחו כפי מה שיראו כראוי ליתן רשד"ם חא"ה סי' קי"ד ועיין בעבודת הגרשוני סי' י"ב אם מעכבים את היבם שלא יסע מעיר תוך ג' חדשים עד שיחלוץ או ייבם עיין כנה"ג בהגהת ב"י ס"י.

סעיף בעריכה


(ג) מאמר:    תמוה הוא דהא נכלל בדברי המחבר עיין ב"ש.

סעיף דעריכה


(ד) משועבדים:    אף אחר שתקנו חז"ל לקדש אותה כשאר אשה מ"מ בענין הכתובה לא נשתנה הדין. דכתובה על נכסי בעל הראשון ב"ש. והב"ח כתב אחר שתקנו חז"ל לקדש אותה כשאר אשה צריך לכתוב לה כתובה על מאה זהוב' אפילו יש נכסים לראשון ויש לה מאתיים מראשון וק' משני ע"ש. לכאורה נראה דאשתמיטתי' ליה הש"ס דכתובות דף פ"ב ע"ב החזירה הרי היא ככל הנשים וכו' אבל יבמתו דלאו איהו כתב לה וכו' ע"ש ועיין בתו' י"ט שם. גם האבעיא בת יבמה מהו וכו' בכתובות דף י"ג ע"ב. לא אזלי שפיר לפי דברי ב"ח למאי דקי"ל מצות יבום מקדש והדר בועל וד"ק וא"ל דכל זה איירי קודם שתקנו חז"ל לקדש אותה וכו'. א"כ קשה על הטור והב"י ודו"ק ועיין ב"ש.