שולחן ערוך אבן העזר קסו ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

כותב לה כתובה, ואין נכסי היבם משועבדים לה, שכתובתה על נכסי בעלה הראשון. ואם אין לראשון נכסים, כתובתה על נכסי היבם:

מפרשים

 

(ד) ואין נכסי היבם משועבדים:    אף אחר שתקנו חז"ל לקדש אותה כשאר אשה מ"מ בענין הכתובה לא נשתנה הדין דכתובתה על נכסי בעל הראשון וכן מוכח לכאורה למאי דס"ד להביא סיוע לר"ה דאמר מקדש ואח"כ בועל ממתניתא פר"ג א"כ קשה דסותר מתניתין זו למתניתין בכתובות דף פ' דתני שם בכתובו' על נכסי בעל הראשון גם הבריית' שהביא שם פר"ג כיצד מאמר משמע נמי דס"ל דמקדש בתחלה ומפרש כיצד מאמר ומ"מ תניא ובלבד שתהא כתובה על נכסי בעל הראשון, וכן משמע מדברי הטור שכתב בסימן קס"ח דכתובה על נכסי הראשון ואין לה משני כתובה אף למה שפוסק דמקדש בתחלה מ"מ כתב דאין לה משני כתובה א"ו אין חילוק בדבר לעולם אין לה כתובה מראשון וכן הוא בש"ג דף תכ"א ולא כב"ח שכתב אחר שתקנו חז"ל לקדש אותה כשאר אשה צריך לכתוב לה כתובה על מאה זהו' אפילו יש נכסים לראשון ויש לה מאתיים מראשון וק' משני וליתא, ולענין מזונות היבמה מבואר בתוספות ובהרא"ש ס"פ כ"ש אפילו היכא דליתא כתובה משני מ"מ יש לה מזונות אפילו אחר מותו, ועיין בר"ן פ' האשה שנפלו שפסק ג"כ דיבם אחר שכנס זוכה בפירות וחייב בפרקונה ועיין דרישה:
 

על נכסי בעלה הראשון דאשה זו הקנו לו מן השמים אלא דאם אין שם נכסים הקנו על השני שלא תהא קלה בעיניו להוציאה:
 

(ד) משועבדים:    אף אחר שתקנו חז"ל לקדש אותה כשאר אשה מ"מ בענין הכתובה לא נשתנה הדין. דכתובה על נכסי בעל הראשון ב"ש. והב"ח כתב אחר שתקנו חז"ל לקדש אותה כשאר אשה צריך לכתוב לה כתובה על מאה זהוב' אפילו יש נכסים לראשון ויש לה מאתיים מראשון וק' משני ע"ש. לכאורה נראה דאשתמיטתי' ליה הש"ס דכתובות דף פ"ב ע"ב החזירה הרי היא ככל הנשים וכו' אבל יבמתו דלאו איהו כתב לה וכו' ע"ש ועיין בתו' י"ט שם. גם האבעיא בת יבמה מהו וכו' בכתובות דף י"ג ע"ב. לא אזלי שפיר לפי דברי ב"ח למאי דקי"ל מצות יבום מקדש והדר בועל וד"ק וא"ל דכל זה איירי קודם שתקנו חז"ל לקדש אותה וכו'. א"כ קשה על הטור והב"י ודו"ק ועיין ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש