רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/יב

(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן – בִּשְׁבִיל שֶׁאַהֲרֹן עָשָׂה וְטָרַח בַּמּוֹפְתִים כְּמֹשֶׁה, חָלַק לוֹ כָּבוֹד זֶה בְּמִצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁכְּלָלוֹ עִם מֹשֶׁה בַּדִּבּוּר.
בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם – חוּץ לַכְּרַךְ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּתוֹךְ הַכְּרַךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר" וְגוֹמֵר; וּמַה תְּפִלָּה קַלָּה לֹא הִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ הַכְּרַךְ, דִּבּוּר חָמוּר לֹא כָּל שֶׁכֵּן! וּמִפְּנֵי מָה לֹא נִדְבַּר עַמּוֹ בְּתוֹךְ הַכְּרַךְ? לְפִי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה גִּלּוּלִים (מכילתא כאן).

(ב) הַחֹדֶשׁ הַזֶּה – הֶרְאָהוּ לְבָנָה בְּחִדּוּשָׁהּ וְאָמַר לוֹ: כְּשֶׁהַיָּרֵחַ מִתְחַדֵּשׁ יִהְיֶה לְךָ רֹאשׁ חֹדֶשׁ (ראו מכילתא כאן; שמ"ר טו,כח). וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ, עַל חֹדֶשׁ נִיסָן אָמַר לוֹ: זֶה יִהְיֶה רֹאשׁ לְסֵדֶר מִנְיַן הֶחֳדָשִׁים, שֶׁיְּהֵא אִיָּיר קָרוּי שֵׁנִי, סִיוָן שְׁלִישִׁי.
הַזֶּה – נִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה עַל מוֹלַד הַלְּבָנָה בְּאֵיזוֹ שִׁעוּר תֵּרָאֶה וְתִהְיֶה רְאוּיָה לְקַדֵּשׁ, וְהֶרְאָה לוֹ בְּאֶצְבַּע אֶת הַלְּבָנָה בָּרָקִיעַ וְאָמַר לוֹ: כַּזֶּה רְאֵה וְקַדֵּשׁ (מכילתא כאן; מנחות כ"ט ע"א). וְכֵיצַד הֶרְאָהוּ? וַהֲלֹא לֹא הָיָה נִדְבַּר עִמּוֹ אֶלָּא בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בְּיוֹם דְּבַר ה'", "בְּיוֹם צַוֹּתוֹ", "מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה' וָהָלְאָה"! אֶלָּא סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה נֶאֶמְרָה לוֹ פָּרָשָׁה זוֹ, וְהֶרְאָהוּ עִם חֲשֵׁכָה (מכילתא כאן).

(ג) דַּבְּרוּ אֶל כׇּל עֲדַת – וְכִי אַהֲרֹן מְדַבֵּר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "אַתָּה תְּדַבֵּר" (שמות ז,ב)! אֶלָּא חוֹלְקִין כָּבוֹד זֶה לָזֶה וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה: "לַמְּדֵנִי", וְהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּין שְׁנֵיהֶם כְּאִלּוּ שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים (מכילתא כאן).
דַּבְּרוּ אֶל כׇּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ – דַּבְּרוּ הַיּוֹם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁיִּקָּחוּהוּ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ (מכילתא כאן).
הַזֶּה – פֶּסַח מִצְרַיִם מִקָּחוֹ בֶּעָשׂוֹר, וְלֹא פֶּסַח דּוֹרוֹת (פסחים צ"ו ע"א).
שֶׂה לְבֵית אָבוֹת – לְמִשְׁפָּחָה אַחַת. הֲרֵי שֶׁהָיוּ מְרֻבִּין, יָכוֹל שֶׂה אֶחָד לְכֻלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "שֶׂה לַבָּיִת" (ראו מכילתא כאן).

(ד) וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיֹת מִשֶּׂה – וְאֵם יִהְיוּ מֻעָטִין מִהְיוֹת מִשֶּׂה אֶחָד, שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְאָכְלוֹ וְיָבֹא לִידֵי נוֹתָר, "וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ" וְגוֹמֵר. זֶהוּ מַשְׁמָעוֹ לְפִי פְּשׁוּטוֹ. וְעוֹד יֵשׁ בּוֹ מִדְרָשׁ, לְלַמֵּד שֶׁאַחַר שֶׁנִּמְנוּ עָלָיו יְכוֹלִין לְהִתְמַעֵט וְלִמְשֹׁךְ יְדֵיהֶם הֵימֶנּוּ וּלְהִמָּנוֹת עַל שֶׂה אַחֵר; אַךְ אִם בָּאוּ לִמְשֹׁךְ יְדֵיהֶם וּלְהִתְמַעֵט – "מִהְיוֹת מִשֶּׂה", יִתְמַעֲטוּ בְּעוֹד הַשֶּׂה קַיָּם, בִּהְיוֹתוֹ בַּחַיִּים וְלֹא מִשֶּׁנִּשְׁחַט (פסחים פ"ט ע"א).
בְּמִכְסַת – חֶשְׁבּוֹן. וְכֵן "מִכְסַת הָעֶרְכְּךָ" (ויקרא כז,כג).
לְפִי אָכְלוֹ – הָרָאוּי לַאֲכִילָה, פְּרָט לְחוֹלֶה וּלְזָקֵן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת (מכילתא כאן).
תָּכֹסּוּ – תִּתְמְנוֹן (אונקלוס).

(ה) תָּמִים – בְּלֹא מוּם.
בָּן שָׁנָה – כָּל שְׁנָתוֹ קָרוּי בָּן שָׁנָה, כְּלוֹמַר, שֶׁנּוֹלַד בְּשָׁנָה זוֹ.
מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים – אוֹ מִזֶּה אוֹ מַזֶּה; שֶׁאַף עֵז קְרוּיָה שֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשֵׂה עִזִּים" (דברים יד,ד).

(ו) וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת – זֶהוּ לְשׁוֹן בִּקּוּר, שֶׁטָּעוּן בִּקּוּר מִמּוּם אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָה. וּמִפְּנֵי מָה הִקְדִּים לְקִיחָתוֹ לִשְׁחִיטָתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים, מַה שֶּׁלֹּא צִוָּה כֵּן בְּפֶסַח דּוֹרוֹת? הָיָה רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דּוֹדִים" (יחזקאל טז,ח), הִגִּיעָה שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם שֶׁאֶגְאַל אֶת בָּנָיו, וְלֹא הָיוּ בְּיָדָם מִצְוֹת לְהִתְעַסֵּק בָּהֶם כְּדֵי שֶׁיִּגָּאֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה" (שם,ז); וְנָתַן לָהֶם שְׁתֵּי מִצְוֹת: דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה, שֶׁמָּלוּ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמַיִךְ" (שם,ו), בִּשְׁנֵי דָּמִים, וְאוֹמֵר: "גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ" (זכריה ט,יא). וְשֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בֶּאֱלִילִים, אָמַר לָהֶם: "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם" (שמות יב,כא); מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵאֱלִילִים, "וּקְחוּ לָכֶם צֹאן" שֶׁל מִצְוָה (מכילתא כאן).
וְשָׁחֲטוּ אוֹתוֹ וְגוֹמֵר – וְכִי כֻּלָּן שׁוֹחֲטִין? אֶלָּא מִכָּאן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ (מכילתא כאן; קידושין מ"א ע"ב).
קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל – קָהָל וְעֵדָה וְיִשְׂרָאֵל. מִכָּאן אָמְרוּ: פִּסְחֵי צִבּוּר נִשְׁחָטִין בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ; נִכְנְסָה כַּת רִאשׁוֹנָה, נִנְעֲלוּ דַּלְתוֹת הָעֲזָרָה וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בִּפְסָחִים (ס"ד ע"א).
בֵּין הָעַרְבַּיִם – מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה קָרוּי בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נוֹטֶה לְבֵית מְבוֹאוֹ לַעֲרֹב. וּלְשׁוֹן "בֵּין הָעַרְבַּיִם" נִרְאֶה בְּעֵינַי, אוֹתָן שָׁעוֹת שֶׁבֵּין עֲרִיבַת הַיּוֹם לַעֲרִיבַת הַלַּיְלָה. עֲרִיבַת הַיּוֹם בִּתְחִלַּת שֶׁבַע שָׁעוֹת, מִכִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עֶרֶב, וַעֲרִיבַת הַלַּיְלָה בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה. "עֶרֶב" – לְשׁוֹן נֶשֶׁף וְחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ: "עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה" (ישעיהו כד,יא).

(ז) וְלָקְחוּ מִן הַדָּם – זוֹ קַבָּלַת הַדָּם. יָכוֹל בַּיָּד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר בַּסָּף" (שמות יב,כב) (מכילתא כאן).
הַמְּזוּזוֹת – הַם הַזְּקוּפוֹת, אַחַת מִכָּאן לַפֶּתַח וְאַחַת מִכָּאן.
הַמַּשְׁקוֹף – הוּא הָעֶלְיוֹן שֶׁהַדֶּלֶת שׁוֹקֵף עָלָיו כְּשֶׁסּוֹגְרִין אוֹתוֹ, לינטיי"ר [lintier = משקוף^[1]] בְּלַעַז. וּלְשׁוֹן שְׁקִיפָה – חֲבָטָה, כְּמוֹ "קוֹל עָלֶה נִדָּף" (ויקרא כו,לו), "טַרְפָא דְּשָׁקֵיף" (אונקלוס); "חַבּוּרָה" (שמות כא,כה), "מַשְׁקוֹפִי" (אונקלוס).
עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם – וְלֹא עַל מַשְׁקוֹף וּמְזוּזוֹת שֶׁבְּבֵית הַתֶּבֶן וּבְבֵית הַבָּקָר, שֶׁאֵין דָּרִין בְּתוֹכוֹ (מכילתא^[2]).

(ח) אֶת הַבָּשָׂר – וְלֹא גִּידִים וַעֲצָמוֹת (מכילתא כאן).
עַל מְרוֹרִים – כָּל עֵשֶׂב מַר נִקְרָא מָרוֹר. וְצִוָּם לֶאֱכֹל מַר, זֵכֶר לְ"וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם" (שמות א,יד) (פסחים קט"ז ע"ב).

(ט) אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא – שֶׁאֵינוֹ צָלוּי כָּל צָרְכּוֹ, קוֹרְאוֹ נָא בִּלְשׁוֹן עַרְבִי.
וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל – כָּל זֶה בְּאַזְהָרַת לֹא תֹּאכְלוּ (ראו פסחים מ"א ע"א).
בַּמָּיִם – מִנַּיִן לִשְׁאָר מַשְׁקִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל" מִכָּל מָקוֹם (שם).
כִּי אִם צְלִי אֵשׁ – [לְמַעְלָה גָּזַר עָלָיו בְּמִצְוַת עֲשֵׂה, וְכָאן הוֹסִיף עָלָיו לֹא תַעֲשֶׂה: אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ] (ראו רש"י פסחים מ"א ע"ב ד"ה לוקה שתים).
רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו – צוֹלֵהוּ כֻּלּוֹ כְּאֶחָד, [עִם] רֹאשׁוֹ וְעִם כְּרָעָיו וְעִם קִרְבּוֹ. וּבְנֵי מֵעָיו נוֹתֵן לְתוֹכוֹ (פסחים ע"ד ע"א) אַחַר הֲדָחָתָן. וּלְשׁוֹן "עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ" – כִּלְשׁוֹן "עַל צִבְאֹתָם" (שמות ו,כו), כְּמוֹ "בְּצִבְאֹתָם", כְּמוֹת שֶׁהֵן; אַף זֶה, כְּמוֹת שֶׁהוּא, כָּל בְּשָׂרוֹ מֻשְׁלָם.

(י) וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "עַד בֹּקֶר" פַּעַם שְׁנִיָּה? לִתֵּן בֹּקֶר עַל בֹּקֶר, שֶׁהַבֹּקֶר מַשְׁמָעוֹ מִשְּׁעַת הֶנֵּץ הַחַמָּה, וּבָא הַכָּתוּב לְהַקְדִּים, שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה מַעֲלוֹת הַשַּׁחַר (ראו מכילתא כאן). זֶהוּ לְפִי מַשְׁמָעוֹ. וְעוֹד מִדְרָשׁ אַחֵר (פסחים פ"ג ע"ב; שבת כ"ד ע"ב): לִמֵּד שֶׁאֵינוֹ נִשְׂרָף בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא מִמָּחֳרָת, וְכָךְ תִּדְרְשֶׁנּוּ: וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ בְּבֹקֶר רִאשׁוֹן, עַד בֹּקֶר שֵׁנִי תַּעֲמֹד וְתִשְׂרְפֶנּוּ.

(יא) מָתְנֵיכֶם חֲגוּרִים – מְזֻמָּנִים לַדֶּרֶךְ.
בְּחִפָּזוֹן – לְשׁוֹן בֶּהָלָה וּמְהִירוּת, כְּמוֹ "וַיְהִי דָוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת" (שמ"א כג,כו), "אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ אֲרָם בְּחָפְזָם" (מל"ב ז,טו).
פֶּסַח הוּא לַה' – הַקָּרְבָּן הוּא קָרוּי פֶּסַח, עַל שֵׁם הַדִּלּוּג וְהַפְּסִיחָה [שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַלֵּג בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין בָּתֵּי מִצְרַיִם, וְקוֹפֵץ מִמִּצְרִי לְמִצְרִי וְיִשְׂרָאֵל אֶמְצָעִי נִמְלַט]. וְאַתֶּם עֲשׂוּ כָּל עֲבוֹדוֹתָיו [לְשֵׁם שָׁמַיִם] (מכילתא כאן) דֶּרֶךְ דִּלּוּג וּקְפִיצָה, זֵכֶר לִשְׁמוֹ שֶׁקָּרוּי פֶּסַח, וְגַם פשק"א [paske = פסח^[3]] לְשׁוֹן פְּסִיעָה.

(יב) וְעָבַרְתִּי – כְּמֶלֶךְ הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם (מכילתא כאן), וּבְהַעֲבָרָה אַחַת וּבְרֶגַע אֶחָד כֻּלָּן לוֹקִין.
כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם – אַף בְּכוֹרוֹת אֲחֵרִים וְהֵם בְּמִצְרַיִם. וּמִנַּיִן אַף בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם שֶׁבִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם" (תהלים קלו,י) (מכילתא שם).
מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה – מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה, מִמֶּנּוּ מַתְחֶלֶת הַפּוּרְעָנוּת (שם).
וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם – שֶׁל עֵץ נִרְקֶבֶת, וְשֶׁל מַתֶּכֶת נִמֶּסֶת וְנִתֶּכֶת לָאָרֶץ (שם).
אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה' – אֲנִי בְּעַצְמִי, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ (שם).

(יג) וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאוֹת – לָכֶם לְאוֹת וְלֹא לַאֲחֵרִים לְאוֹת (מכילתא כאן); מִכָּאן שֶׁלֹּא נָתְנוּ הַדָּם אֶלָּא מִבִּפְנִים.
וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם – הַכֹּל גָּלוּי לְפָנָיו; אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: נוֹתֵן אֲנִי אֶת עֵינַי לִרְאוֹת שֶׁאַתֶּם עֲסוּקִים בְּמִצְוֹתַי, וּפוֹסֵחַ אֲנִי עֲלֵיכֶם (שם).
וּפָסַחְתִּי – וְחָמַלְתִּי, וְדוֹמֶה לוֹ: "פָּסוֹחַ וְהִמְלִיט" (ישעיהו לא,ה). וַאֲנִי אוֹמֵר: כָּל פְּסִיחָה – לְשׁוֹן דִּלּוּג וּקְפִיצָה; וּפָסַחְתִּי, מְדַלֵּג הָיָה מִבָּתֵּי יִשְׂרָאֵל לְבָתֵּי מִצְרִים, שֶׁהָיוּ שְׁרוּיִים זֶה בְּתוֹךְ זֶה. וְכֵן "פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים" (מל"א יח,כא); וְכֵן כָּל הַפִּסְחִים, הוֹלְכִים כְּקוֹפְצִים. וְכֵן "פָּסוֹחַ וְהִמְלִיט" (ישעיהו לא,ה), מְדַלְּגוֹ וּמְמַלְּטוֹ מִבֵּין הַמּוּמָתִים.
וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף – אֲבָל הֹוֶה הוּא בַּמִּצְרִים. הֲרֵי שֶׁהָיָה מִצְרִי בְּבֵיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, יָכוֹל יִמָּלֵט? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף, אֲבָל הֹוֶה בַּמִּצְרִי שֶׁבְּבָתֵּיכֶם. הֲרֵי שֶׁהָיָה יִשְׂרָאֵל בְּבֵיתוֹ שֶׁל מִצְרִי, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִלְקֶה כְּמוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף (מכילתא כאן).

(יד) לְזִכָּרוֹן – לְדוֹרוֹת.
וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ – יוֹם שֶׁהוּא לְךָ לְזִכָּרוֹן אַתָּה חוֹגְגוֹ. וַעֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ אֵי זֶהוּ יוֹם הַזִּכָּרוֹן; תַּלְמוּד לוֹמַר: "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם" (שמות יג,ג), לָמַדְנוּ שֶׁיּוֹם הַיְּצִיאָה הוּא יוֹם שֶׁל זִכָּרוֹן. וְאֵיזֶה יוֹם יָצְאוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִמָּחֳרָת הַפֶּסַח יָצְאוּ" (במדבר לג,ג), הֱוֵי אוֹמֵר: יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן הוּא שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁהֲרֵי לֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח, וְלַבֹּקֶר יָצְאוּ (מכילתא כאן).
לְדֹרֹתֵיכֶם וְגוֹמֵר – שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִעוּט דּוֹרוֹת שְׁנַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגּוּהוּ" (שם).

(טו) שִׁבְעַת יָמִים – שייטיינ"א [seiteine = קבוצה של שבעה^[4]] שֶׁל יָמִים.
שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ – וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת" (דברים טז,ח), לָמַדְנוּ עַל שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁאֵינוֹ חוֹבָה לֶאֱכֹל מַצָּה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאכַל חָמֵץ. וּמִנַּיִן אַף שִׁשָּׁה שֶׁהִיא רְשׁוּת? [תַּלְמוּד לוֹמַר: "שִׁבְעַת יָמִים";] זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מַן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ בִּלְבַד יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא: מַה שְּׁבִיעִי רְשׁוּת^[5], אַף שִׁשָּׁה רְשׁוּת. יָכוֹל אַף לַיְלָה הָרִאשׁוֹן רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצּוֹת" (שמות יב,יח), הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה (פסחים ק"כ ע"א).
אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר – מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְקָרוּי "רִאשׁוֹן", לְפִי שֶׁהוּא לִפְנֵי הַשִּׁבְעָה. וּמָצִינוּ מֻקְדָּם קָרוּי רִאשׁוֹן, כְּמוֹ "הָרִאשׁוֹן אָדָם תִּוָּלֵד" (איוב טו,ז), הַלִּפְנֵי אָדָם נוֹלַדְתָּ? אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רִאשׁוֹן שֶׁל שִׁבְעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ" וְגוֹמֵר (שמות לד,כה), לֹא תִּשְׁחַט הַפֶּסַח וַעֲדַיִן חָמֵץ קַיָּם (פסחים ה' ע"א).
הַנֶּפֶשׁ הַהִוא – כְּשֶׁהִיא בְּנַפְשָׁהּ וּבְדַעְתָּהּ, פְּרָט לְאָנוּס (מכילתא כאן).
מִיִּשְׂרָאֵל – שׁוֹמֵעַ אֲנִי תִּכָּרֵת מִיִּשְׂרָאֵל וְתֵלֵךְ לָהּ לְעַם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר בְּמָקוֹם אַחֵר: "מִלְּפָנַי" (ויקרא כב,ג), בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתִי.

(טז) מִקְרָא קֹדֶשׁ – מִקְרָא, שֵׁם דָּבָר: קְרָא אוֹתוֹ קֹדֶשׁ לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּכְסוּת (מכילתא כאן).
לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם – אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים (שם).
הוּא לְבַדּוֹ – הוּא, וְלֹא מַכְשִׁירָיו שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב (ביצה כ"ח ע"ב).
לְכָל נֶפֶשׁ – אֲפִלּוּ לִבְהֵמָה. יָכוֹל אַף לְגוֹיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר לָכֶם (ביצה כ"א ע"ב) [נ"א: אַךְ, חִלֵּק].

(יז) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת – שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי חִמּוּץ; מִכָּאן אָמְרוּ: תָּפַח, תִּלְטֹשׁ בְּצוֹנֵן (פסחים מח,ב). רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אַל תְּהִי קוֹרֵא אֶת הַמַּצּוֹת אֶלָּא אֶת הַמִּצְווֹת; כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין מַחֲמִיצִין אֶת הַמַּצָּה כָּךְ אֵין מַחֲמִיצִין אֶת הַמִּצְוָה, אֶלָּא אִם בָּאָה לְיָדְךָ עֲשֵׂה אוֹתָהּ מִיָּד (מכילתא כאן).
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה – מִמְּלָאכָה.
לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם – לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר דּוֹרוֹת וְחֻקַּת עוֹלָם עַל הַמְּלָאכָה אֶלָּא עַל הַחֲגִיגָה, לְכָךְ חָזַר וּשְׁנָאוֹ כָּאן, שֶׁלֹּא תֹּאמַר: אַזְהָרַת "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה" (פסוק טז) לֹא לְדוֹרוֹת נֶאֶמְרָה אֶלָּא לְאוֹתוֹ הַדּוֹר.

(יח) עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים – לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "שִׁבְעַת יָמִים" (שמות כג,טו)? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר יָמִים, לֵילוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: עַד יוֹם הָאֶחָד וְגוֹמֵר (מכילתא כאן).

(יט) לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם – מִנַּיִן לִגְבוּלִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּכָל גְּבֻלֶךָ" (שמות יג,ז). מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּבָתֵּיכֶם? מַה בֵּיתְךָ בִּרְשׁוּתְךָ, אַף גְּבוּלְךָ שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ; יָצָא חֲמֵצוֹ שֶׁל נָכְרִי שֶׁהוּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְלֹא קִבֵּל עָלָיו אַחְרָיוּת (מכילתא כאן).
כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת – לַעֲנֹשׁ כָּרֵת עַל הַשְּׂאוֹר. וְהַלֹּא כְּבָר עָנַשׁ עַל הֶחָמֵץ? אֶלָּא שֶׁלֹּא תֹּאמַר: חָמֵץ שֶׁרָאוּי לַאֲכִילָה, עָנַשׁ עָלָיו; שְׂאוֹר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, לֹא יַעֲנֹשׁ עָלָיו. וְאִם עָנַשׁ עַל הַשְּׂאוֹר וְלֹא עָנַשׁ עַל הֶחָמֵץ, הָיִיתִי אוֹמֵר: שְׂאוֹר שֶׁהוּא מְחַמֵּץ אֲחֵרִים, עָנַשׁ עָלָיו; חָמֵץ שֶׁאֵינוֹ מְחַמֵּץ אֲחֵרִים, לֹא יַעֲנֹשׁ עָלָיו. לְכָךְ נֶאֶמְרוּ שְׁנֵיהֶם (ביצה ז' ע"ב).
בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ – לְפִי שֶׁהַנֵּס נַעֲשָׂה לְיִשְׂרָאֵל, הֻצְרַךְ לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים (מכילתא כאן).

(כ) מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ – אַזְהָרָה עַל אֲכִילַת שְׂאוֹר.
כָּל מַחְמֶצֶת – לְהָבִיא אֶת תַּעֲרָבְתּוֹ (מכילתא כאן).
בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת – זֶה בָּא לְלַמֵּד שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לֵאָכֵל בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם; פְּרָט לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְחַלּוֹת תּוֹדָה^[6] (ראו מכילתא כאן).

(כא) מִשְׁכוּ – מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צֹאן יִמְשֹׁךְ מִשֶּׁלּוֹ (מכילתא כאן).
וּקְחוּ – מִי שֶׁאֵין לוֹ יִקַּח מִן הַשּׁוּק (שם).
לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם – "שֶׂה לְבֵית אָבוֹת" (שמות יב,ג).

(כב) אֵזוֹב – מִין יָרָק שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּבְעוֹלִין.
אֲגֻדַּת אֵזוֹב – שְׁלֹשָׁה קְלָחִין קְרוּיִין אֲגֻדָּה (ראו סוכה י"ג ע"א).
אֲשֶׁר בַּסַּף – בִּכְלִי, כְּמוֹ "סִפּוֹת כֶּסֶף" (מל"ב יב,יד).
מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף – לָמָּה חָזַר וּשְׁנָאוֹ? שֶׁלֹּא תֹּאמַר: טְבִילָה אַחַת לִשְׁלֹשׁ הַמַּתָּנוֹת; לְכָךְ נֶאֱמַר עוֹד: "אֲשֶׁר בַּסָּף". וְשֶׁתְּהֵא כָּל נְתִינָה וּנְתִינָה – מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף; עַל כָּל הַגָּעָה טְבִילָה (מכילתא כאן).
וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ וְגוֹמֵר – מַגִּיד שֶׁמֵּאַחַר שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית לְחַבֵּל, אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדִּיק לָרָשָׁע (ב"ק ס' ע"א). וְלַיְלָה רְשׁוּת לִמְחַבְּלִים הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר" (תהלים קד,כ).

(כג) וּפָסַח – וְחָמַל. וְיֵשׁ לוֹמַר: וְדִלֵּג^[7].
וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית – וְלֹא יִתֵּן לוֹ יְכֹלֶת לָבֹא, כְּמוֹ "וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי" (בראשית לא,ז).

(כה) וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ – תָּלָה הַכָּתוּב עֲבוֹדָה זוֹ בְּבִיאָתָם לָאָרֶץ (מכילתא כאן), וְלֹא נִתְחַיְּבוּ בַּמִּדְבָּר אֶלָּא בְּפֶסַח אֶחָד שֶׁעָשׂוּ בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, וְעַל פִּי הַדִּבּוּר (במדבר ט).
כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר – וְהֵיכָן דִּבֵּר? "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ" וְגוֹמֵר (שמות ו,ח).

(כז) וַיִקֹּד הָעָם – עַל בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה וּבִיאַת הָאָרֶץ, וּבְשׂוֹרַת הַבָּנִים שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם (מכילתא כאן).

(כח) וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ וְגוֹמֵר – וְכִי כְּבָר עָשׂוּ? וַהֲלֹא מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ נֶאֱמַר לָהֶם! אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ עָשׂוּ (מכילתא כאן).
וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ – אַף הַהֲלִיכָה מָנָה הַכָּתוּב, לִתֵּן שָׂכָר לַהֲלִיכָה וְשָׂכָר לַעֲשִׂיָּה (שם).
כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן – לְהַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא הִפִּילוּ דָּבָר מִכָּל מִצְוֵת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. וּמַהוּ "כֵּן עָשׂוּ"? אֵף מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ (שם).

(כט) וַה' – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "וַה'", הוּא וּבֵית דִּינוֹ (ירושלמי סנהדרין פ"א ה"א)^[8], שֶׁהַוָּי"ו לְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת הוּא, כְּמוֹ "פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי".
הִכָּה כָּל בְּכוֹר – אַף שֶׁל אֻמָּה אַחֶרֶת וְהוּא בְּמִצְרַיִם (מכילתא כאן).
מִבְּכוֹר פַּרְעֹה – אַף פַּרְעֹה בְּכוֹר הָיָה, וְנִשְׁתַּיֵּר מִן הַבְּכוֹרִים; וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: "בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ" (שמות ט,טז) (מכילתא כאן)^[9].
עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי – שֶׁהָיוּ שְׂמֵחִין לְאֵידָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל; וְעוֹד, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: יִרְאָתֵנוּ הֵבִיאָה הַפֻּרְעָנוּת (מכילתא כאן). וּבְכוֹר הַשִּׁפְחָה בַּכְּלָל הָיָה (שם), שֶׁהֲרֵי מָנָה מִן הֶחָשׁוּב שֶׁבְּכֻלָּן עַד הַפָּחוּת, וּבְכוֹר הַשִּׁפְחָה חָשׁוּב מִבְּכוֹר הַשְּׁבִי.

(ל) וַיָּקָם פַּרְעֹה – מִמִּטָּתוֹ.
לַיְלָה – וְלֹא כְּדֶרֶךְ הַמְּלָכִים בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם (מכילתא כאן).
הוּא – תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ עֲבָדָיו; מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הוּא מְחַזֵּר עַל בָּתֵּי עֲבָדָיו וּמַעֲמִידָן (שם).
כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת – יֵשׁ שָׁם בְּכוֹר, מֵת; אֵין שָׁם בְּכוֹר, גָּדוֹל שֶׁבַּבַּיִת קָרוּי בְּכוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ" (תהלים פט,כח) (ילק"ש תהלים רמז תת"כ, ממכילתא דרשב"י). דָּבָר אַחֵר: מִצְרִיּוֹת מְזַנּוֹת תַּחַת בַּעֲלֵיהֶן וְיוֹלְדוֹת מֵרַוָּקִים פְּנוּיִים, וְהָיוּ לָהֶם בְּכוֹרוֹת הַרְבֵּה, פְּעָמִים הֵם חֲמִשָּׁה לְאִשָּׁה אַחַת, כָּל אֶחָד בְּכוֹר לְאָבִיו (ראו מכילתא על פס' לג).

(לא) וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה – מַגִּיד שֶׁהָיָה מְחַזֵּר עַל פִּתְחֵי הָעִיר וְצוֹעֵק: הֵיכָן מֹשֶׁה שָׁרוּי? הֵיכָן אַהֲרֹן שָׁרוּי? (מכילתא כאן).
גַּם אַתֶּם – הַגְּבָרִים.
גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – הַטַּף.
וּלְכוּ עִבְדוּ וְגוֹמֵר כְּדִבֶּרְכֶם – הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁאֲמַרְתֶּם, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי אֲנִי. בָּטֵל "לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (שמות ה,ב), בָּטֵל "מִי וָמִי הַהוֹלְכִים" (שמות י,ח), בָּטֵל "רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג" (שמות י,כד).

(לב) גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ – וּמַהוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם? "גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעוֹלוֹת" (שמות י,כה), קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם.
וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי – הִתְפַּלְּלוּ עָלַי שֶׁלֹּא אָמוּת, שֶׁאֲנִי בְּכוֹר (מכילתא כאן ובפס' כט).

(לג) כֻּלָּנוּ מֵתִים – אָמְרוּ: לֹא כִּגְזֵרַת מֹשֶׁה הוּא; שֶׁהֲרֵי אָמַר: "וּמֵת כָּל בְּכוֹר" (שמות יא,ה), וְכָאן אַף הַפְּשׁוּטִים מֵתִים, חֲמִשָּׁה אוֹ עֲשָׂרָה בְּבַיִת אֶחָד (מכילתא כאן).

(לד) טֶרֶם יֶחְמָץ – הַמִּצְרִיִּים לֹא הִנִּיחוּם לִשְׁהוֹת כְּדֵי חִמּוּץ.
מִשְׁאֲרֹתָם – שִׁיּוּרֵי מַצָּה וּמָרוֹר (מכילתא כאן).
עַל שִׁכְמָם – אַף עַל פִּי שֶׁבְּהֵמוֹת הַרְבֵּה הוֹלִיכוּ עִמָּהֶם, מְחַבְּבִים הָיוּ אֶת הַמִּצְוָה (שם).

(לה) כִּדְבַר מֹשֶׁה – שֶׁאָמַר לָהֶם בְּמִצְרַיִם: "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ" (שמות יא,ב).
וּשְׂמָלוֹת – אַף הֵן הָיוּ חֲשׁוּבוֹת לָהֶם מִן הַכֶּסֶף וּמִן הַזָּהָב (מכילתא כאן); וְהַמְּאֻחָר בַּפָּסוּק חָשׁוּב.

(לו) וַיַּשְׁאִלוּם – אַף מַה שֶׁלֹּא הָיוּ שׁוֹאֲלִים מֵהֶם הָיוּ נוֹתְנִים לָהֶם; אַתָּה אוֹמֵר אֶחָד? טֹל שְׁנַיִם וְלֵךְ! (מכילתא כאן).
וַיְנַצְּלוּ – וְרוֹקִינוּ (אונקלוס).

(לז) מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה – מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל הָיוּ, וּבָאוּ שָׁם לְפִי שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות יט,ד) (מכילתא כאן).
הַגְּבָרִים – מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה.

(לח) עֵרֶב רַב – תַּעֲרֹבֶת אֻמּוֹת שֶׁל גֵּרִים.

(לט) עֻגוֹת מַצּוֹת – חֲרָרָה שֶׁל מַצָּה (מכילתא כאן). בָּצֵק שֶׁלֹּא הֶחֱמִיץ קָרוּי מַצָּה.
וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם – לַדֶּרֶךְ. מַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא אָמְרוּ: הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּר בְּלֹא צֵדָה? אֶלָּא הֶאֱמִינוּ וְהָלְכוּ. הוּא שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּקַבָּלָה: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ירמיהו ב,ב); וּמַה שָׂכָר מְפֹרָשׁ אַחֲרָיו? "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה'" וְגוֹמֵר (שם,ג) (מכילתא כאן).

(מ) אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרַיִם – אַחַר שְׁאַר הַיְּשִׁיבוֹת שֶׁיָּשְׁבוּ גֵּרִים בָּאָרֶץ לֹא לָהֶם.
שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה – בֵּין הַכֹּל, מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק עַד עַכְשָׁו הָיוּ אַרְבַּע מֵאוֹת. מִשֶּׁהָיָה לוֹ זֶרַע לְאַבְרָהָם, נִתְקַיֵּם "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" (בראשית טו,יג ורש"י שם), וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָיוּ מִשֶּׁנִּגְזְרָה גְּזֵרַת בֵּין הַבְּתָרִים עַד שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק^[10]. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְבַדָּהּ, שֶׁהֲרֵי קְהָת מִן הַבָּאִים עִם יַעֲקֹב הָיָה (בראשית מו,ח-יא); צֵא וַחֲשֹׁב כָּל שְׁנוֹתָיו, וְכָל שְׁנוֹת עַמְרָם בְּנוֹ, וּשְׁמוֹנִים שֶׁל מֹשֶׁה, לֹא תִּמְצָאֵם כָּל כָּךְ. וְעַל כָּרְחֲךָ הַרְבֵּה שָׁנִים הָיוּ לִקְהָת עַד שֶׁלֹּא יָרַד לְמִצְרַיִם, וְהַרְבֵּה מִשְּׁנוֹת עַמְרָם נִבְלָעִים בִּשְׁנוֹת קְהָת, וְהַרְבֵּה מִשָּׁנִים שֶׁל מֹשֶׁה נִבְלָעִים בִּשְׁנוֹת עַמְרָם; הֲרֵי שֶׁלֹּא תִּמְצָא אַרְבַּע מֵאוֹת לְבִיאַת מִצְרַיִם, וְהֻזְקַקְתָּ לוֹמַר עַל כָּרְחֲךָ שֶׁאַף שְׁאָר הַיְּשִׁיבוֹת נִקְרְאוּ גֵּרוּת. וַאֲפִלּוּ חֶבְרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק" (בראשית לה,כז), וְאוֹמֵר: "אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ" (שמות ו,ד). לְפִיכָךְ אַתָּה צָרִיךְ לוֹמַר: "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ", מִשֶּׁהָיָה לוֹ זֶרַע. וּכְשֶׁתִּמְנֶה אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק, תִּמְצָא מִבִּיאָתָן לְמִצְרַיִם עַד יְצִיאָתָן מָאתַיִם וְעֶשֶׂר. וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁשִּׁנּוּ לְתַלְמַי הַמֶּלֶךְ (מגילה ט א ורש"י שם ד"ה ובשאר).

(מא) וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְגוֹמֵר וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה – מַגִּיד שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ, לֹא עִכְּבָן הַמָּקוֹם כְּהֶרֶף עַיִן. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן בָּאוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵצֶל אַבְרָהָם לְבַשְּׂרוֹ, וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן נוֹלַד יִצְחָק, וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן נִגְזְרָה גְּזֵרַת בֵּין הַבְּתָרִים (מכילתא כאן).

(מב) לֵיל שִׁמֻּרִים – שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר וּמְצַפֶּה לוֹ, לְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.
הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' – הוּא הַלַּיְלָה שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם, בַּלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי גּוֹאֵל אֶת בָּנֶיךָ (מכילתא כאן).
שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם – מְשֻׁמָּר וּבָא מִן הַמַּזִּיקִין, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית" וְגוֹמֵר (שמות יב,כג) (פסחים ק"ט ע"ב; ר"ה י"א ע"ב).

(מג) זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח – בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן נֶאֶמְרָה לָהֶם פָּרָשָׁה זוֹ.
כָּל בֶּן נֵכָר – שֶׁנִּתְנַכְּרוּ מַעֲשָׂיו לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם (זבחים כ"ב ע"ב). וְאֶחָד נָכְרִי וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל מְשֻׁמָּד בְּמַשְׁמָע (מכילתא כאן).

(מד) וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ – רַבּוֹ; מַגִּיד שֶׁמִּילַת עֲבָדָיו מְעַכַּבְתּוֹ מִלֶּאֱכֹל בַּפֶּסַח, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין מִילַת עֲבָדָיו מְעַכַּבְתּוֹ מִלֶּאֱכֹל בַּפֶּסַח; אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: אָז יֹאכַל בּוֹ? הָעֶבֶד^[11].

(מה) תּוֹשָׁב – זֶה גֵּר תּוֹשָׁב (מכילתא כאן).
וְשָׂכִיר – זֶה גּוֹי (שם). וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא עֲרֵלִים הֵם, וְנֶאֱמַר: "וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ" (שמות יב,מח)! אֶלָּא כְּגוֹן עַרְבִי מָהוּל וְגִבְעוֹנִי מָהוּל, וְהוּא תּוֹשָׁב אוֹ שָׂכִיר (יבמות דף ע"א עמ' א).

(מו) בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל – בַּחֲבוּרָה אַחַת (אונקלוס), שֶׁלֹּא יֵעָשׂוּ הַנִּמְנִין עָלָיו שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת וְיַחְלְקוּהוּ. אַתָּה אוֹמֵר בַּחֲבוּרָה אַחַת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבַיִת אֶחָד כְּמַשְׁמָעוֹ, וּלְלַמֵּד שֶׁאִם הִתְחִילוּ וְהָיוּ אוֹכְלִים בֶּחָצֵר וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַבַּיִת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם" (שמות יב,ז); מִכָּאן שֶׁהָאוֹכֵל אוֹכֵל בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת (מכילתא כאן).
לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת – מִן הַחֲבוּרָה (שם).
וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ – הָרָאוּי לַאֲכִילָה, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר, יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת עֶצֶם; אֵין עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר אוֹ מוֹחַ, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת עֶצֶם (שם; פסחים פ"ד ע"ב).

(מז) כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֹתוֹ – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּפֶסַח מִצְרַיִם: "שֶׂה לְבֵית אָבוֹת" (שמות יב,ג), שֶׁנִּמְנוּ עָלָיו לְמִשְׁפָּחוֹת, יָכוֹל אַף פֶּסַח דּוֹרוֹת כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֹתוֹ (מכילתא כאן).

(מח) וְעָשָׂה פֶּסַח – יָכוֹל כָּל הַמִּתְגַּיֵּר יַעֲשֶׂה פֶּסַח מִיָּד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ"; מָה אֶזְרָח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אַף גֵּר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר (מכילתא כאן).
וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ – לְהָבִיא אֶת שֶׁמֵּתוּ אֶחָיו מֵחֲמַת מִילָה, שֶׁאֵינוֹ מְשֻׁמָּד לַעֲרֵלוּת, וְאֵינוֹ לָמֵד מִ"בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ" (שמות יב,מג)^[12].

(מט) תּוֹרָה אַחַת וְגוֹמֵר – לְהַשְׁווֹת גֵּר לָאֶזְרָח אַף לִשְׁאָר מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה (מכילתא כאן).

הערות

1. בצרפתית של היום linteau (החלפת הסיומת).
2. ע"פ הגהת הגר"א.
3. אפשר גם לקרוא פשקֿ"א pasche, אך גברה בצרפתית הצורה paske, או בכתב המקובל pasque, בגלל השפעות צדדיות. רש"י רומז כפי הנראה לפועל הצרפתי passer ("לעבור") או לשם passage ("מעבר"), שמשמעותם תואמת את הסברו האטימולוגי, כמו "פסח" ו"פסע" בעברית.
4. ר' לעיל מס' 3085 (שמות י,כב).
5. דִּכְתִיב בַּפָּסוּק בִּדְבָרִים שָׁם: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת", וְלָא כְּתִיב בֵּיהּ "תֹּאכְלוּ מַצּוֹת".
6. שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְהֵאָכֵל אֶלָּא בִּירוּשָׁלַיִם.
7. ראו לעיל פסוק יג.
8. ראו גם רש"י לבראשית יט,כד.
9. ברש"י כת"י הנוסח: "בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי" בְּיַם סוּף.
10. ומה שנאמר "ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן" (בראשית יב,ד), מדבר ביציאתו השנייה והסופית, חמש שנים אחרי ברית בין הבתרים, ופסוק זה שלא כסדרו נאמר, שאין מוקדם ומאוחר בתורה. עיינו סדר עולם רבא פרק א.
11. ראו יבמות דף ע' ע"ב ותוס' שם ד"ה אי מה פסח, ומכילתא כאן.
12. ראו תוס' זבחים כ"ב ע"ב ד"ה ערל.