מכילתא על שמות יב יד

<< | מכילתא על שמותפרק י"ב • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות י"ב, י"ד:

וְהָיָה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ לְזִכָּר֔וֹן וְחַגֹּתֶ֥ם אֹת֖וֹ חַ֣ג לַֽיהֹוָ֑ה לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם תְּחׇגֻּֽהוּ׃



נ. (והיה היום הזה לכם לזכרון וגו' [מה] תלמוד לומר) והיה היום הזה לכם לזכרון . יום שהוא לך לזכרון אתה חוגג. אבל לא שמענו אי זהו. כשהוא אומר, ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים וגו' (שמות יג) עדיין הדבר שקול, כשהוא אומר ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה (במדבר לג). אימתי אכלו בני ישראל את הפסח - בלילי יום טוב, והם לא יצאו אלא ביום טוב עצמו

נא. וחגתם אותו חג לה' אין לי אלא יום טוב ראשון שהוא טעון חגיגה, יום טוב האחרון מנין? תלמוד לומר ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה אלהיך (דברים טז). אין לי אלא יום טוב ראשון ואחרון שהם טעונים חגיגה, חולו של מועד מנין? הרי אתה דן- הואיל ויום טוב הראשון ואחרון קרוין מקרא קדש, וחולו של מועד קרוי מקרא קדש, אם למדת על יום טוב הראשון ואחרון שהוא קרוי מקרא קדש הרי הן טעונין חגיגה [אף] חולו של מועד שהוא קרוי מקרא קדש (דין שיטעון) חגיגה. ועוד קל וחומר, ומה אם יום טוב הראשון ואחרון שאין לפניהם ולאחריהם מקודשין הרי הן טעונין חגיגה, חולו של מועד שהוא מקודש לפניו ולאחריו, דין הוא שיהא טעון חגיגה. רבי יוסי הגלילי אומר, שבעת ימים תחוג לה' אלהיך (דברים טז) להביא ז' ימי הפסח שיטענו חגיגה. או אינו מדבר אלא בחג. כשהוא אומר וחגותם אותו חג לה' (ויקרא כז) הרי חג אמור. ומה אני מקיים שבעת ימים תחוג לה', להביא שבעת ימי הפסח שיטענו חגיגה

נב. לדורותיכם שינהוג הדבר לדורות. או לדורותיכם, שומע אני מיעוט דורות ב' תלמוד לומר חקת עולם תחגהו


ראו גם: התורה והמצוה על שמות יב יד - פירוש מלבי"ם על המכילתא.




קיצור דרך: mdrjhlka-jm-12-14