מכילתא על שמות יב כט
| מכילתא על שמות • פרק י"ב • פסוק כ"ט | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיְהִ֣י ׀ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַֽיהֹוָה֮ הִכָּ֣ה כׇל־בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ מִבְּכֹ֤ר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשְּׁבִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַבּ֑וֹר וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃
עט. ויהי בחצי הלילה יוצרו חלקו (למה נאמר, לפי שנאמר ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא וגומר (שמות יא), וכי אפשר לבשר ודם לעמוד על חציו של לילה? אלא א"כ יוצרו חלקו. רבי יהודה בן בתירה אומר) היודע שעותיו ועתותיו, הוא חלקו. רבי אליעזר אומר, נאמר כאן לילה ונאמר להלן (חצות) [לילה] מה (להלן) עד חצות אף (כאן) עד חצות.
וה' הכה כל בכור שומעני על ידי מלאך או על ידי שליח- תלמוד לומר והכיתי כל בכור. לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח.
וה' הכה כל בכור בארץ מצרים, אפילו ממקומות אחרים. בכורי מצרים שהן במקומות אחרים מנין? תלמוד לומר למכה מצרים וגו' (תהלים קלו). בכורי חם כוש ופוט ולוד מנין? תלמוד לומר ויך כל בכור במצרים וגו' (שם עח).
מבכור פרעה היושב על כסאו בא הכתוב ללמדך על פרעה שהוא בכור. או לא בא אלא ללמד על בנו שהוא בכור- כשהוא אומר היושב על כסאו, הרי בנו. אמור, ומה תלמוד לומר מבכור פרעה- בא הכתוב ללמדך שהוא בכור והוא נשתייר מכל הבכורות. ועליו הכתוב אומר ואולם בעבור זאת העמדתיך. בעל צפון נשתייר מכל היראות בשביל לפתות לבן של מצרים, עליהם הוא אומר משגיא לגוים ויאבדם (איוב כ).
עד בכור השבי . וכי שבויים מה חטאו- אלא שלא יהו השבויין אומרים יראתנו הביאה (עליו) את הפורענות. קשה יראתן שעמדה על (עצמן) [עצמה]. קשה יראתנו שלא שלטה בנו הפורענות. (ללמדך) שכל גזרות שהיה פרעה גוזר על ישראל, היו השבויין שמחין בהם שנאמר שמח לאיד לא ינקה (משלי טז). וכתיב בנפול אויבך אל תשמח (שם כד) וכתיב בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלים האח וגו' (יחזקאל כו) וכתיב לכן כה אמר ה' צבאות הנני אליך צור והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו. ולא שבויים בלבד אלא אפילו עבדים ושפחות, שנאמר עד בכור השפחה.
וכל בכור בהמה וכי בהמה מה חטאת - אלא שלא יאמרו המצרים יראתנו הביאה עלינו זה הפורענות. קשה יראתנו שהביאה עלינו את הפורענות. קשה יראתנו שעמדה לעצמה. (קשה יראתנו שלא) שלטה בה פורענות.
ראו גם: התורה והמצוה על שמות יב כט - פירוש מלבי"ם על המכילתא.
<< · מכילתא על שמות · יב · כט · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-jm-12-29