מכילתא על שמות יב מד

<< | מכילתא על שמותפרק י"ב • פסוק מ"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות י"ב, מ"ד:

וְכׇל־עֶ֥בֶד אִ֖ישׁ מִקְנַת־כָּ֑סֶף וּמַלְתָּ֣ה אֹת֔וֹ אָ֖ז יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃



פט. וכל עבד איש אין לי אלא עבד איש, [של] אשה וקטן מנין- תלמוד לומר מקנת כסף מכל מקום.

צ. ומלתה אותו אז יאכל בו - רבו. מגיד שמילת עבדיו מעכבתו לאכול בפסח. אין לי אלא מילת עבדיו, מילת זכריו מנין -הרי אתה דן. נאמר כאן אז, ונאמר להלן אז, מה להלן מילת זכרים, אף כאן מילת זכרים. (או מה) [ומה] (להלן) מילת עבדיו, אף (כאן) מילת עבדיו, [דברי רבי אליעזר.] רבי ישמעאל אומר, אין מילת עבדיו מעכבתו לאכול בפסח. ומה תלמוד לומר ומלתה אותו- הרי שהיו לפניו עבדים ערלים, מנין אתה אומר שאם רצה למולן ולהאכילן רשאי- תלמוד לומר ומלתה אותו אז יאכל בו [העבד]. מצינו שהוא רשאי לקיים לו עבדים ערלים. שנאמר וינפש בן אמתך והגר. רבי אליעזר אומר, אינו רשאי לקיים לו עבדים ערלים (שנאמר ומלתה אותו אז יאכל בו). אם כן מה תלמוד לומר וינפש בן אמתך והגר - לומר לך, הרי שלקחו רבו ערב שבת עם חשכה, ולא הספיק למולו עד שהחשיך, לכך נאמר וינפש בן אמתך והגר.

צא. דבר אחר ומלתה אותו אז יאכל בו . למה נאמר, להביא את שנתקיימה בו מצות מילה אפילו שעה אחת, אפילו שחזר הבשר וחפה העטרה, אינו מעכבו לאכול בפסח ולא בתרומה. על זה נמנו רבותינו בלוד ואמרו אין חוצץ (לטומאה).


ראו גם: התורה והמצוה על שמות יב מד - פירוש מלבי"ם על המכילתא.




קיצור דרך: mdrjhlka-jm-12-44