קטגוריה:רות ב ז

תרגום (כל הפרק)

וַתֹּאמֶר, אֲלַקֳּטָה נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים

וַתֹּאמֶר

לאחר שהניצב על הנערים, מנהל העבודה, ענה לשאלה: 'של מי היא?', הוא ממשיך להגן על עצמו שהוא לא ביזבז תבואה של אדונו. נראה שהוא נבהל.

אֲלַקֳּטָה נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים, אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים

המילה "אֲלַקֳּטָה", היא מילה שמתאימה לחוק הלקט (ויקרא יט ט-י). חובה על בעל השדה להרשות לעניים ולגרים ללקט אחרי הקוצרים. מנהל העבודה מתנצל ומסביר שלא היתה לו ברירה. הנערה באה ובקשה רשות לפי החוק. הוא לא טוען שהוא אישר לה. הוא רק מציין שהיא התחילה לעבוד.
לא בטוח שהוא אומר אמת, ושרות באמת ביקשה רשות. ייתכן שהיא לא ביקשה מחשש שהוא יסרב, או ידרוש ממנה טובת הנאה.

כאשר הקוצרים חותכים את השיבולים, השיבולים נופלים ונשכבים על הקרקע. הקוצר ממשיך ללכת ודורך על חלק מהשיבולים. השיבולים האלה נשברים והזרעים נופלים על הקרקע. את השיבולים והזרעים האלה קשה לנערות לאסוף לעמרים, והשיבולים האלה נשארים על הרצפה, והנערות לפעמים דורכות עליהן פעם שניה. את הזרעים האלה והשיבולים על הקרקע אוספים העניים והגרים.

זה חוק טוב. המסכנים לא מקבלים אוכל בחינם. הם צריכים לעבוד בחריצות לפרנסתם. הם לא מלחכי פנכה, אלא עובדים.
בנוסף עד הקציר, העניים שמרו על השדה מפני זרים ומקנה אשר יפגע בזכות שלהם ללקט. כך בעלי האדמה מרוויחים והמסכנים מרוויחים.

וַתָּבוֹא וַתַּעֲמוֹד מֵאָז הַבֹּקֶר וְעַד עַתָּה

מנהל העבודה נותן המלצה טובה לנערה. היא עובדת קשה מהבוקר עד עכשו. היא בחורה חרוצה וחזקה. ייתכן שהיא ענייה ובאמת צריכה עזרה, אבל היא עובדת ברצינות ומסירות. מנהל העבודה מראה שהוא מכבד אדם חרוץ, ואם בועז ירצה הוא ישמח לתת לה לעבוד בשבילו. מנהל העבודה מבין שבועז מתעניין בנערה, והוא נזהר לא לפגוע בכבודה יותר מאשר להגיד שהיא מואביה.

זֶה שִׁבְתָּהּ הַבַּיִת מְעָט

מנהל העבודה מביע דעה על עבודתה של הנערה. לא ברור מה הכוונה:

• האם היא שבה לביתה מספר פעמים, ושבה לקחת עוד? לא נראה שהיא חזרה מספר פעמים לשדה. היא חזרה פעם אחת עם כְּאֵיפָה (ייתכן שק אחד).
• האם היא שבה לביתה למעט זמן ומיד חזרה, או שכל פעם היא לקחה מעט תבואה?
• האם היא אספה מעט כדי לשוב לביתה בסוף היום? סביר שזאת הכוונה, כי לאסוף כמות של גרעינים בין גושי האדמה על הרצפה, זאת עבודה מפרכת וקשה לאסוף הרבה.

לכן כתשובה, בועז הרשה לרות לאסוף ביחד עם הנערות ולא ללכת מאחור, ולכן נאמר שבסוף היום "וַתַּחְבֹּט אֵת אֲשֶׁר לִקֵּטָה" (ביאור:רות ב יז), כלומר היא אספה את השיבולים השלמות וכך הצליחה לאסוף "כְּאֵיפָה" שלמה.