ויקיטקסט

רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/שבת/פרק יג

< רבינו אשר על הש"ס | פסקי הרא"ש/שבת

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן א

עריכה

רבי אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחלה ואחד על האריג חייב וחכמים אומרים בין בתחלה בין בסוף שיעורו שני חוטין. העושה שתי בתי נירין בנירין ובקירוס בנפה וכברה ובסל חייב. התופר שתי תפירות הקורע על מנת לתפור שתי תפירות. הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין. והמקלקל ע"מ לתקן שיעורו כמתקן:

גמ' תניא רבי שמעון בן אלעזר משום רבי חלפתא בן אגרא שאמר משום רבי יוחנן בן נורי המקרע בגדיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה שכך אומנתו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו לך עבוד עבודה זרה והולך ועובד. א"ר יוחנן מאי קראה לא יהיה בך אל זר איזהו אל זר שהוא בגופו של אדם הוי אומר זה יצר הרע. ואי עביד למירמא אימתא אאינשי דביתיה שפיר דמי. כי הא דרב יהודה שליף מיצביתא רב אחא בר יעקב תביר מאני תבירי רב ששת שדא לאמתיה מוניני ארישא:

סימן ב

עריכה

מתני' שיעור המלבן והמנפץ והצובע והטווה כמלוא רוחב הסיט כפול האורג שני חוטין שיעורו כמלוא רוחב הסיט:

רבי יהודה אומר הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב. וחכ"א צפור למגדל וצבי לבית לגינה ולחצר ולביברין חייב. רשב"ג אומר לא כל הביברין שוין. זה הכלל כל המחוסר צידה פטור ושאינו מחוסר צידה חייב. צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו חייב. נעלו שנים פטורים. לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים שניהם חייבין. ורבי שמעון פוטר:

גמ' תנו רבנן הצד צבי ישן וסומא חייב. חגר וזקן וחולה פטור. תנו רבנן הצד חגבים והגזין והצרעין ויתושין בשבת חייב דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים כל שבמינו ניצוד חייב וכל שאין במינו ניצוד פטור:

מתני' ישב אחד עלהפתח ולא מלאהו וישב השני ומלאהו השני חייב. ישב הראשון על הפתח ומלאהו וישב השני בצדו אע"פ שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני פטור. הא למה זה דומה לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו:

גמ' אמר ר' אבא אמר רבי חייא בר אשי אמר רב נכנסה לו צפור תחת כנפיו יושב ומשמרו עד שתחשך. אמר שמואל כל פטורי דשבת פטור אבל אסור בר מהני תלת דפטור ומותר. חדא הא וממאי דפטור ומותר דקתני סיפא הא למה זה דומה לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו. ואידך המפיס מורסא בשבת אם לעשות לה פה חייב ואם להוציא ממנה לחה פטור. וממאי דפטור ומותר דתנן מחט של יד מותר ליטול בה את הקוץ ואידך הצד נחש בשבת אם מתעסק בו שלא ישכנו פטור ואם לרפואה חייב וממאי דפטור ומותר דתנן כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה ועל צואה של קטן ועל עקרב בשביל שלא תשוך:

הדרן עלך האורג
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/רבינו_אשר_על_הש%22ס/פסקי_הרא%22ש/שבת/פרק_יג"