ויקיטקסט

רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/יבמות/פרק יא

< רבינו אשר על הש"ס | פסקי הרא"ש/יבמות

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן א

עריכה

נושאין על האנוסה ועל המפותה והאונס והמפתה על הנשואה חייב נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו אנוסת בנו ומפותת בנו ר' יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו:

גמ' תנינא להא דת"ר אנס אשה מותר לישא בתה נשא אשה אסור לישא בתה והתנן הנטען מן האשה אסור באמה ובבתה ובאחותה מדרבנן ומתניתין דתנן נושאין לכתחלה לאחר מיתה תנן. מנא ה"מ דמי שאנס אשה מותר לישא בתה דת"ר בכולן נאמרה שכיבה וכאן נאמרה קיחה ואיש כי יקח את אשה ואת אמה דרך ליקוחין אסרה תורה רבא אמר אנס אשה מותר ליקח בתה מהכא ערות בת בתך או בת בנך לא תגלה הא בת בתה ובת בנה דידה גלי וכתיב ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה וגו' הא כיצד הא באונסין הא בנישואין ואיפוך אנא עריות שאר כתיב בהו בנישואין איכא שאר באונסין ליכא שאר:

סימן ב

עריכה

מתני' הגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין ואפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכן השפחה שנשתחררו בניה עמה:

גמ' בני יודן אמתא אשתחרור שרא להו רב אחא בר יעקב למינסב נשי דהדדי אמר ליה רבא והא רב ששת אסר אמר ליה הוא אסר ואנא שרינא. מן האב ולא מן האם כ"ע ל"פ דשרי דמשמום דלא ליתי לאחלופי בישראל ליכא למיסר דהכל יודעין דאין אב לעובד כוכבים ומשום שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה ליכא למיסר דלא שייך בגיורת קורבה ואשת אחיו מן האם ולא מן האב כ"ע לא פליגי דאסור כי פליגי מן האב ומן האם מאן דשרי בתר אבא שדינן ליה דהא בני פלניא קרו ליה ומאן דאסר קרו ליה נמי בני פלניתא ואיכא דאמרי דפליג רב אחא בר יעקב אפילו באחין מן האם מאי טעמא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואקשינן ליה לרב אחא בר יעקב ופריק וכיון דלא איפסיקא הלכתא עבדינן לחומרא כרב ששת. ובאחין מן האם כל העריות האסורות לישראל אסורות להן משום דלא ליתי לאחלופי בישראל בין שנולדו שניהן שלא בקדושה ובין שנולד אחד מהן בקדושה ואם האחד לידתו שלא בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה נוטה דעת ר"י דלא שייך הכא משום לאחלופי כיון דזה הכל בקדושה וזה הכל שלא בקדושה ואחין מן האב כל העריות האסורות לבני נח אסורות להן משום שמא יאמרו וכו' כגון אשת אביו לר' עקיבא דבפ' ד' מיתות דף נח. דדריש על כן יעזוב איש את אביו זו אשת אביו. ואחות אביו לר' אליעזר דדריש את אביו זו אחות אביו ואשת אביו לרבי אליעזר ואחות אביו לר' עקיבא שריין דלאו משום שמא יאמרו איכא ולאו משום לאיחלופי איכא ובעל הלכות פסק כר"ע דר' אליעזר שמותי הוא ויש פוסקין כר' אליעזר משום דרבנן דר' מאיר סברי כוותיה בפ' ארבע מיתות שם. ואם נשא אשה ובתה כשהיה עובד כוכבים כונס אחת ומוציא אחת וה"ה אשה ואחותה מן האם או אשה ובת בתה אבל אשה ובת בנה או אשה ואחותה מן האב אף לכתחלה מותר לכנוס ואע"ג דאחות האב דאמור רבנן יקיים אמרי' בסיפא דלכתחלה לא יכנוס שאני הכא שאין האיסור בא אלא ע"י קידושין ואסור בחמותו דקי"ל כר' ישמעאל דחמותו לאחר מיתת אשתו בשריפה ולא קלשא איסורה וגזרו בגרים כך פסק ר"ח ויש פוסקין כר' עקיבא ואליבא דרבא: תניא שני אחין תאומים גרים וכן משוחררין לא חולצין ולא מייבמין ואין חייבין משום אשת אח היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה לא חולצין ולא מייבמין אבל חייבין משום אשת אח היתה הורתן ולידתן בקדושה הרי הן כישראל לכל דבריהם:


הדרן עלך נושאין
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/רבינו_אשר_על_הש%22ס/פסקי_הרא%22ש/יבמות/פרק_יא"