רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/יבמות/פרק ט

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן א

עריכה

יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן מותרות לאלו ולאלו ואסורות לאלו ולאלו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן. כהן הדיוט שנשא אלמנה ויש לו אח כ"ג חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר ישראל שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר ממזר שנשא ממזרת ויש לו אח כשר מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן ואלו מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן כהן גדול שקידש את האלמנה ויש לו אח כהן הדיוט כשר שנשא חללה ויש לו אח חלל ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ממזר ממזר שנשא בת ישראל ויש לו אח ישראל מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן. ואלו אסורות לאלו ולאלו כהן גדול שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול או כהן הדיוט כשר שנשא חללה ויש לו אח כשר ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל ממזר שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר אסורות לאלו ולאלו ושאר כל הנשים מותרות לאלו ולאלו:

גמ' אמר רב יהודה אמר רב לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין מתיב רבין בר רב נחמן לא יקחו ולא יקחו מלמד שהאשה מוזהרת על ידי האיש אמר רבא כל היכא דהוא מוזהר היא נמי מוזהרת כגון גרושה לכהן שהוא מוזהר שלא ישאנה אף היא מוזהרת שלא לינשא לו וכל היכא דהוא אינו מוזהר איהי נמי אינה מוזהרת כגון חלל שאינו מוזהר שלא לישא כהנת הכהנת נמי אינה מוזהרת שלא לינשא לחלל וכן הלכה וגרסינן נמי בקדושין בפרק עשרה יוחסין דף עג. והלכתא גר מותר בכהנת לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין ומותר בממזרת כר' יוסי דאמר קהל גרים לא איקרי קהל:

סימן ב

עריכה

מתני' שניות מד"ס שניה לבעל ולא שניה ליבם אסורה לבעל ומותרת ליבם שניה ליבם ולא שניה לבעל אסורה ליבם ומותרת לבעל שניה לזה ולזה אסורה לזה ולזה ואין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות והולד כשר וכופין אותו להוציא אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר יש להן כתובה:

גמ' בעו מיניה בני בירי שניה לבעל ולא שניה ליבם יש לה כתובה מיבם או אין לה כתובה מיבם כיון דאמר מר כתובתה על נכסי בעלה הראשון לית לה או דלמא כיון דאי לית ליה לראשון תקינו לה רבנן משני אית לה אמר להו רב ששת תניתוה כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואם היתה שניה לבעל אפילו מיבם אין לה:

סימן ג

עריכה

בעא מיניה ר"א מר' יוחנן אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש לה מזונות או אין לה מזונות היכי דמי אילימא בדיתבה תותיה בעמוד והוצא קאי מזוני אית לה לא צריכא כגון שהלך הוא למדינת הים ולותה ואכלה מאי מזוני תנאי כתובה נינהו וכי אית לה כתובה אית לה מזוני או דלמא כתובה דלמישקל ולמיפק אית לה אבל מזוני דדלמא תתעכב ותותיב גביה לית לה א"ל אין לה והא תניא יש לה כי תניא ההיא לאחר מיתה וכן הלכתא: ת"ר אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש לה כתובה פירות מזונות ובלאות והיא פסולה וולדה פסול וכופין אותו להוציא שניות מד"ס אין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות והיא כשירה וולדה כשר וכופין אותו להוציא אמר רשב"א מפני מה באלמנה לכ"ג יש לה כתובה מפני שהוא פסול והיא פסולה וכ"מ שהוא פסול והיא פסולה קנסו אותו בכתובה ומפני מה אמרו שניות מד"ס אין להן כתובה מפני שהוא כשר והיא כשירה וכל מקום שהוא כשר והיא כשירה קנסו אותה בכתובתה ר' אומר הללו דברי תורה ואין ד"ת צריכין חיזוק והללו ד"ס וד"ס צריכין חיזוק דבר אחר זו הוא מרגילה וזו היא מרגילתו ואמרינן דאיכא בין רשב"א ובין ר' ממזרת ונתינה לר"ט ומחזיר גרושתו לר"ע בעולה לכ"ג וסוטה מ"ד דאורייתא הנהו נמי דאורייתא ומ"ד מפני שהוא מרגילה הא איהי מרגילה ליה ונראה דהלכה כרבי דקי"ל הלכה כרבי מחבירו ועוד דסתמא דמתני' היא ממזרת ונתינה יש להן כתובה. הא דקתני אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש להן כתובה ה"מ כשהכיר בה אבל אם לא הכיר בה יש לה תוספת אבל מנה ומאתים אין לה וכן ממזרת ונתינה לישראל ובת ישראל לנתין ולממזר כיוצא בהן והא דקתני הכא שניה אין לה כתובה מנה ומאתים הוא דלית לה אבל תוספת יש לה והכל מבואר ומפורש בכתובות פ' אלמנה ניזונית:

הדרן עלך יש מותרות