פתיחת התפריט הראשי

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |
על ש"ס: רבינו אשר | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן אעריכה

האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעלך הרי זו לא תנשא ולא תתייבם עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה היתה לה חמות אינה חוששת יצתה מליאה חוששת ר' יהושע אומר אינה חוששת הא דאמרינן לא תינשא ולא אזלינן בתר רוב נשים דמתעברות ויולדות מוקי בגמרא כר"מ דחייש למיעוטא ואע"ג דסתם מתניתין כרבי מאיר לא קי"ל כוותיה ולא חיישינן למיעוטא מדאמרינן בפ"ק דחולין דף יא: ור' מאיר דחייש למיעוטא היכי אכיל בישרא משמע דלדידן ניחא דלא חיישינן למיעוטא וגם אין אנו בודקין י"ח טריפות דסמכינן ארובא והקשה ר"ת ז"ל מהא דתנן בפ"ג דבכורות דף כד. רשב"ג אומר הלוקח בהמה מניקה מן העובד כוכבים אין חוששין שמא בנה של אחרת היה משום דלא מרחמא אא"כ ילדה משמע אבל מטעם חלב אינו פוטר ואמרינן בריש פ"ג דבכורות דף כ: דמ"ד חלב אינו פוטר משום דחייש למיעוט בהמות שחולבות אע"פ שאינן יולדות ופסיק התם רב כרשב"ג וכן רבי יוחנן נמי גם קי"ל כ"מ ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו ומיהו קשה מרשב"ג אדרשב"ג דהכא חייש למיעוטא ובריש כל הצלמים דף מ: סבר כרבנן דר"מ דלא חיישינן למיעוטא תירץ ר"ת דהתם בבכורות איכא חזקה בהדי מיעוטא דאוקי בהמה בחזקת שלא ילדה וכיון דחזקה מסייעת למיעוט חיישינן למיעוטא ודוקא לחומרא אבל לקולא לא אבל ר"מ חייש למיעוטא אפי' לקולא כדאשכחן בחולין דף פו. שמטהר בתינוק שנמצא בצד העיסה קדושין פ. וקשה לפי' מהא דמים שאין להם סוף דאמרי' לקמן דף קכא: אם נשאת לא מפקינן מיניה אע"ג דאיכא חזקת אשת איש ומעוט נצולין ולא חיישינן למיעוטא וחזקה וכן מצא תרנגולין שחוטין דמותרין משום דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן חולין ג: יב. אע"ג דאיכא מיעוט דאין מוחמין וחזקת איסור שלא נשחטו כראוי וי"ל דשאני הני דהוי מיעוטא דלא שכיחא כלל ואפי' ר"מ דחייש למיעוטא למיעוטא דלא שכיח לא חייש כדאמרינן בריש בנות כותים דף לב. וכן בריש מסכת גיטין דף ב: דקאמר סתם ספרי דדייני מגמר גמירי ומיהו קשה מדאמרינן בפ"ג דבכורות דף כ. גבי ר' יהושע דחייש למיעוטא דחולבות אע"פ שאינן יולדות ופריך ממתני' דהכא רבי יהושע אימר אינה חוששת אלמא לא חייש למיעוטא דזכרים ומאי פריך שאני התם שחזקה מסייעת למיעוט אבל הכא ליכא חזקה בהדי מיעוטא שלא היתה עומדת בחזקת זקוקה ליבם תדע מדלא פליג רבי יהושע ברישא כשהלך בעלה וצרתה למדינת הים וחייש למיעוטא דמפילות כיון דאיכא חזקה ליבם בהדיה ועוד קשה טפי דהתם מפיך דברי רבי יהשע וס"ל דחלב פוטר משום דאשכח ברייתא דלא חייש רבי יהושע למיעוטא גבי חלב וא"כ תיקשי ליה רישא דמתני' דהכא דחיישי למיעוטא וחזקה ולא פליג רבי יהושע ועוד קשה למה נלך אחר חזקת בהמה שלא ילדה להוציא ממון מחזקתו אדרבה העמד ולד על חזקתו ונאמר שהוא חולין כמו שהיה במעי אמו ולא מפקינן ליה מיד הבעלים הלכך נראה דרשב"ג ס"ל דחלב פוטר דלא חייש למיעוטא והא דאצטריך ליה לטעמא דלא מרחמה אא"כ ילדה כגון בבהמה שראינו שהיתה חולבת בלא ילדה ושוב ראינוה מניקה ולד ולא ידעינן אם ילדה אם לאו:

גמ' שמא מעוברת היא צרתה הא קמשמע לן דלהא צרתה הוא דחיישינן לצרה אחריתי לא חיישינן: לא תנשא ולא תתייבם ולעולם אמר זעירי לעצמה ג' ולחברתה ט' וחולצת ממ"נ רבי חנינא אמר לעצמה שלשה ולחברתה לעולם ותחלוץ ממ"נ אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין אמרי תרוייהו גזירה שמא יהא ולד של קיימא ונמצא מצריכה כרוז לכהונה ואיכא דהוו בחליצה ולא הוו בהכרזה ואמרי קא שרו חלוצה לכהן והלכתא כרבי חנינא דהכי איתוקמא בפרק החולץ דף לו. כוותיה:

סימן בעריכה

מתני' שתי יבמות זו אומרת מת בעלי וזו אומרת מת בעלי זו אסורה מפני בעלה של זו וזו אסורה מפני בעלה של זו לזו עדים שמת בעלה ולזו אין עדים שמת בעלה זו שיש לה עדים אסורה מפני בעלה של זו וזו שאין לה עדים מותרת לזו בנים ולזו אין בנים זו שיש לה בנים מותרת וזו שאין לה בנים אסורה נתייבמו ומתו היבמין אסורות לינשא ר"א אומר הואיל והותרו ליבמין הותרו לכל אדם:

סימן געריכה

אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם אע"פ שיש סימנין בגופו ובכליו אין מעידין אלא עד ג' ימים ואפילו ראוהו מגויד או צלוב או חיה אוכלת בו אין מעידין עד שתצא נפשו רבי יהודה בן בבא אומר לא כל האדם ולא כל המקומות ולא כל השעות שוין. הא דאמר אין מעידין אלא על פרצוף פנים כתב ר"ת בספר הישר היינו כשאין שם אלא הראש אז אין יכול להכירו בטביעות עין אם לא שיהא כל הפרצוף שלם עם החוטם אבל אם כל גופו שלם אפילו אם אין פדחת וחוטם יכול להכירו בטביעות עין ע"י סימנים שהיה לו בגופו ואפילו אחר כמה ימים והיכא שאינו נחבל בפניו נראה דבר פשוט שיוכלו להכירו בטביעות עין של גופו וצורתו כי צורתו אינה משתנה כל כך ונראה הוא לעינים שמכירין אדם מת בטביעת עין אחר כמה ימים ואע"פ היכא דנחבל בפניו שאין להעיד עליו אלא תוך שלשה אם נמצא הרוג ומכירין אותו בטביעות עין ואין ידוע מתי נהרג תולין שהוא בתוך שלשה:

גמ' ואע"פ שיש בו סימנין בגופו ובכליו: ת"ר אין מעידין על השומא ר"א אומר מעידים על השומא אמר רבא בדכ"ע סימנים דרבנן והכא בשומא סימן מובהק קמיפלגי רבנן סברי שומא לאו סימן מובהק הוא ור"א סבר שומא סימן מובהק הוא: והחיה אוכלת בו אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא ממקום שאין נפשו יוצאה אבל ממקום שנפשו יוצאה מעידין ואמר רב יהודה אמר שמואל שחט בו שנים או רוב שנים ורמז ואמר כתבו גט ותנו לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו חי הוא וסופו למות והא דאמרינן אין מעידין אלא עד ג' ימים ה"מ ביבשה אבל במים אפשר שישהא ד' וה' ימים ואינו משתנה דמיא היכא דליכא מכה מצמת צמתי לגוף כדאמר בההוא גברא דטבע בדגלת ואסקוה אגשרא דשביסתנא ואסבא רבא לדביתהו אפומא דשושבינא בתר ה' יומין וה"מ דחזו ליה בשעתא דאסקוה אבל אי שהה מתפח תפח ואינו ניכר:

מתני' נפל למים בין שיש להן סוף בין שאין להן סוף אשתו אסורה אמר ר"מ מעשה באחד שנפל לבור הגדול ועלה לאחר ג' ימים א"ר יוסי מעשה בסומא שירד לטבול במערה וירד מושכו אחריו ושהו כדי שתצא נפשם והשיאו את נשותיהם ושוב מעשה בעסיא באחד ששלשלוהו לים ולא עלתה בידם אלא רגלו ואמרו חכמים מן הארכובה ולמעלה תינשא מן הארכובה ולמטה לא תינשא:

סימן דעריכה

גמ' תנו רבנן נפל למים בין שיש להם סוף ובין שאין להן סוף אשתו אסורה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מים שאין להם סוף אשתו אסורה ומים שיש להן סוף אשת.י מותרת וכן הלכתא ומאן דמורי במים שאין להן סוף דאשתו מותרת בר שמתא הוא דאמרי' ההוא גברא דטבע באגמא דסמקי ואנסבא רב שילא לדביתהו א"ל רב לשמואל תא נשמתיה א"ל נשלח ליה ברישא שלחו ליה מים שאין להם סוף אשתו אסורה או מותרת שלח להו אשתו אסורה ואגמא דסמקי מים שיש להם סוף או מים שאין להם סוף שלח להו מים שאין להם סוף ומ"ט עבד מר הכי מטעא טעינא אנא סברי כיון דקוו וקיימי כמים שיש להן סוף דמו ולא היא כיון דאיכא גלי אימור גלי אשפלוהו קרא שמואל עליה דרב לא יאונה לצדיק כל און קרא רב עליה דשמואל ותשועה ברוב יועץ היכי דמי מים שיש להם סוף כל שעומד ורואהו מד' רוחותיו דאי איתא דסליק מיחזא הוה חזא מאי אמרת ליחוש למחילה של דגים מחילה של דגים במים שיש להן סוף לא שכיחא. תניא אר"ג פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שנשברה בים והייתי מצטער על ת"ח שבה ומנו ר"ע וכשעליתי ליבשה בא וישב ודן לפני בהלכה אמרתי לו בני מי העלך ואמר לי דף של ספינה נזדמן לי וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי מכאן אמרו חכמים אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו ראשו באותה שעה אמרתי כמה גדולים דברי חכמים שאמרו מים שאין להן סוף אשתו אסורה תניא אמר ר"ע פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שנטרפה בים והייתי מצטער על ת"ח שבה ומנו ר"מ כשעליתי למדינת קפוטקיא בא וישב ודן לפני בהלכה אמרתי לו בני מי העלך אמר לי גל טרדני לחבירו וחברו לחברו והקיאוני ליבשה באותה שעה אמרתי כמה גדולים דברי חכמים שאומרים מים שאין להן סוף אשתו אסורה:

סימן העריכה

ת"ר נפל לגוב אריות אין מעידין עליו לחפירה מליאה נחשים ועקרבים מעידין עליו רבי יהודה בן בתירא אומר לחפירה מליאה נחשים ועקרבים אין מעידיו עליו חיישינן שמא חבר הוא ות"ק אגב איצצא מזקי ת"ר נפל לתוך כבשן האש מעידין עליו ליורה מלאה יין ושמן מעידין עליו רבי אחא אומר של שמן מעידין עליו מפני שהוא מבעיר של יין אין מעידין עליו מפני שהוא מכבה אמרו לו תחלתו מכבה וסופו מבעיר:

סימן ועריכה

מתני' אפילו שמע מן הנשים אומרות מת איש פלוני דיו רבי יהודה אומר אפי' שמע מן התינוקות אומרים הרי אנו הולכים לספוד ולקבור איש פלוני שמת בין שהוא מתכוון בין שאינו מתכוון רבי יהודה בן בבא אומר בישראל אע"פ שמתכוון ובעובד כוכבים אם היה מתכוון אין עדותו עדות:

גמ' אמר רב יהודה אפילו שמע מן התינוקות וכו' ודלמא לא אזול דקאמרי הרי אנו באין מלספוד ומלקבור את איש פלוני ודלמא קמצא בעלמא שכיב להו ואסיקו ליה בשמיה דקאמרי כן וכן ספדני הוו התם: ובעובד כוכבים אם היה מתכוון אין עדותו עדות. אלא בעובד כוכבים דעדותו עדות היכי משכחת לה במסיח לפי תומו כי ההוא דהוה קאזיל ואמר מאן איכא בי חייא שכיב חייא ואסבא רב יוסף לדביתהו. ההוא דהוה קאמר ואזיל ווי לפרשא זריזא דהוה בפומדיתא דשכיב ואסבא רבא ואיתימא רב יוסף לדביתהו. ההוא דהוה קאמר ואזיל מאן איכא בי חסא מאן איכא בי חסא טבע חסא אמר רב נחמן האלהים אכלו כוורי לחסא מדיבוריה דרב נחמן אזלא דביתהו דחסא ואינסיבא ולא אמר לה ולא מידי אמר רב אשי ש"מ הא דאמור רבנן מים שאין להם סוף אשתו אסורה הני מילי לכתחלה אבל אינסיבא לא מפקינן לה מיניה ואיכא דאמרי אסבא ר"נ לדביתהו אמר חסא גברא רבה הוא אם איתא דסליק קלא אית ליה למילתיה ולא היא ל"ש גברא רבה ולא שנא גברא דלאו רבה דיעבד אין לכתחלה לא:

סימן זעריכה

ההוא עובד כוכבים דאמר לבר ישראל קטול אספסתא ושדי לחיותא בשבתא ואי לא קטילנא לך כי היכי דקטלי' פלניא בר ישראל דאמרי לי' בשל לי קדירה בשבתא ולא בשיל לי קטילתי' שמעה דביתהו אתאי לקמיה דרבא פשט ליה מהא מתני' עובד כוכבים שהיה מוכר פירות בשוק ואמר פירות הללו של ערלה הן של נטע רבעי הן של עזיקה הן לא אמר כלום שלא נתכוון אלא להשביח מקחו אבא יודן איש ציידן אומר מעשה בישראל ועובד כוכבים שהיו הולכין בדרך ובא עובד כוכבים ואמר חבל על יהודי שהיה עמי שמת בדרך וקברתיו והשיאו את אשתו ושוב מעשה בקולר של בני אדם שהיו מהלכין לאנטוכיא ובא עובד כוכבים אחד ואמר חבל על קולר של בני אדם שהיו מהלכין לאנטוכיא שמתו וקברתים והשיאו את נשותיהם ושוב מעשה בששים בני אדם שהיו מהלכין לכרכום של ביתר ובא עובד כוכבים ואמר חבל על ששים בני אדם שהיו הולכין בדרך ביתר שמתו וקברתים והשיאו את נשותיהן וגרסינן בפרק כל הגט דף כח: תניא שמע מב"ד של ישראל שהיו אומרים איש פלוני מת איש פלוני נהרג ישיאו את אשתו מקומנטרסין של עובדי כוכבים שהיו אומרים איש פלוני מת איש פלוני נהרג לא ישיאו את אשתו והא דקי"ל דעובד כוכבים מסיח לפי תומו נאמן ה"מ במלתא דלא שייך בה אבל במלתא דשייך בה עבידי לאחזוקי שקרייהו דכתיב בהו אשר פיהם דבר שוא וגו':

סימן חעריכה

מתני' מעידין לאור הנר ולאור הלבנה ומשיאין על פי בת קול ומעשה שעמד אחד על ראש ההר ואמר איש פלוני מת והלכו ולא מצאו שום אדם והשיאו את אשתו ושוב מעשה בצלמון באחד שאמר אני איש פלוני בן איש פלוני ממקום פלוני נשכני נחש והריני מת והלכו שם ולא הכירוהו והשיאו את אשתו:

גמ' ומעשה שעמד וכו'. דלמא שד הוא אמר רב יהודה אמר שמואל שראו לו דמות אדם וחזי ליה נמי בבואה דבבואה דגמירי דבבואה אית להו בבואה דבבואה לית להו ולא חיישינן דלמא צרה היא תנא דבי רבי ישמעאל בשעת הסכנה כותבין ונותנין אע"פ שאין מכירין. ירושלמי פ"ז הל"ו רבי אחא בשם ר' חנינא הדא דתימא בשדה אבל בעיר אפי' לא חזו בבואה של אדם והא דתנינא גיטין דף סו. מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו ואמר רבי יוחנן והוא שראו בבואה של אדם אמר רבי יוחנן המזיקין מצויין בבורות כדרך שמצויין בשדות והא דאמר מגילה ג. אל יתן אדם שלום לחבירו בלילה דחיישינן שמא שד הוא היינו חוץ לעיר בשדה דומיא דיהושע שהיה חוץ למחנה ישראל. ריב"א:

סימן טעריכה

ירושלמי הלכה ז מצאו בשטר כתוב מת איש פלוני נהרג איש פלוני ר' ירמיה אומר משיאין את אשתו רבי בון בר כהנא אומר אין משיאין את אשתו מתני' מסייע לדין ולדין מסייע לרבי ירמיה דתניא על פי עדים ולא ע"פ כתבם ולא על פי תורגמן ולא ע"פ עד אחד ועכשיו משיאין ע"פ עד אחד ודכוותה על פי תורגמן ועל פי כתב משיאין מסייע לרבי בון דתני יפה כח העדים מכח השטר שהעדים שאמרו מת פלוני נהרג פלוני משיאין את אשתו מצאו כתוב בשטר מת פלוני נהרג פלוני אין משיאין את אשתו ויפה כח השטר וכו':

סימן יעריכה

גרסי' בר"ה ספ"ק דף כב. אמר רב מנשה זאת אומרת גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה ולעיל בפ' כיצד ד' כה: אקשינן מיניה והאמר רב מנשה גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה דדברי תורה פסול לעדות אשה שמעינן מינה דפסול מד"ת פסול לעדות אשה אבל פסול מדרבנן כגון משחק בקוביא וחביריו כשרים לעדות אשה ומסתברא לן דפסול מד"ת מסיח לפי תומו משיאין אשה על פיו דלא גרע מעובד כוכבים:

סימן יאעריכה

תנן בגיטין פרק כל הגט דף כח: שלשה דברים אמר ר' אלעזר בן פרטא לפני חכמים וקיימו את דבריו על עיר שהקיפוה כרכום ועל ספינה המטורפת בים ועל היוצא לידון שהן בחזקת קיימין אבל עיר שכבשה כרכום וספינה שאבדה בים והיוצא ליהרג נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים:

סימן יבעריכה

מתני' אמר ר' עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעיבור שנה מצאני נחמיה איש בית דלי ואמר לי שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל ע"פ עד אחד אלא יהודה בן בבא נומיתי לו כן הדברים אמר לי אמור להם משמי אתם יודעים שהמדינה זו משובשת בגייסות כך מקובלני מר"ג הזקן שמשיאין את האשה ע"פ עד אחד וכשבאתי והרצתי הדברים לפני רבן גמליאל שמח לדברי אמר מצינו חבר ליהודה בן בבא מתוך הדברים נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל הזקן את נשותיהן ע"פ עד אחד והוחזקו להיות משיאין ע"פ עד אחד מפי עד מפי אשה מפי עבד מפי שפחה רבי אליעזר ורבי יהושע אומרים אין משיאין את האשה ע"פ עד אחד רבי עקיבא אומר לא ע"פ האשה ולא ע"פ קרובים:

סימן יגעריכה

אמרו לו לרבי עקיבא מעשה בבני לוד שהלכו לצוער עיר התמרים וחלה אחד מהן והניחוהו בפונדק בחזירתן אמרו לפונדקית איה חברנו ונמה להן מת וקברתיו והשיאו את אשתו לא תהא כהנת כפונדקית אמר להן לכשתהא הפונדקית נאמנת:

גמ' מאי גריעותא דפונדקית אמר רב כהנא פונדקית עובדת כוכבים היתה ומסיחה לפי תומה היתה זה מקלו ותרמילו וזה קבר שקברתיו בו והא איה חברנו קאמרי לה כיון דחזיתינהו בכתה אמרו לה איה חברנו נמה להם מת וקברתיו שמעינן מהא דהיכא דמתחיל העובד כוכבים ומסיח לפי תומו אף על גב דהדרינן ומגלינן למלתא מיניה שפיר לא נפיק ליה מתורת מסיח לפי תומו ומשיאין על פיו ולא בעינן בעידי אשה דרישה וחקירה:


סליק מסכת יבמות