פתיחת התפריט הראשי

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |
על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק טעריכה

יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן מותרות לאלו ולאלו ואסורות לאלו ולאלו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן כהן הדיוט שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר ישראל שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר ממזר שנשא ממזרת ויש לו אח כשר מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן:

ואלו מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן כהן גדול שקידש את האלמנה ויש לו אח כהן הדיוט כשר שנשא חללה ויש לו אח חלל ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ממזר ממזר שנשא ישראלית ויש לו אח ישראל מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן ואלו אסורות לאלו ולאלו כהן גדול שנשא אלמנה ויש לו אח כהן גדול או כהן הדיוט כשר שנשא חללה ויש לו אח כשר ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל ממזר שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר אסורות לאלו ולאלו ושאר כל הנשים מותרות לאלו ולאלו:

גמ' אמר רב יהודה אמר רב לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין מותיב רבין בר רב נחמן לא יקחו לא יקחו מלמד שהאשה מוזהרת ע"י האיש כל היכא דהוא מוזהר היא נמי מוזהרת כגון גרושה לכהן שהוא מוזהר שלא לישא אותה אף היא מוזהרת שלא לינשא לו וכל היכא דהוא אינו מוזהר היא נמי אינה מוזהרת כגון חלל שאינו מוזהר שלא לישא כהנת הכהנת נמי אינה מוזהרת שלא לינשא לחלל וכן הלכתא וגרסינן נמי בקדושין בפרק עשרה יוחסין (דף עג.) והלכתא גר מותר בכהנת לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין ומותר בממזרת כר' יוסי דאמר קהל גרים לא איקרי קהל:

מתני' שניות מדברי סופרים שניה לבעל ולא שניה ליבם אסורה לבעל ומותרת ליבם שניה ליבם ולא שניה לבעל אסורה ליבם ומותרת לבעל שנייה לזה ולזה אסורה לזה ולזה אין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות

(דף רי"ף כ"ז ע"א)

ולא בלאות והולד כשר וכופין אותו להוציא אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין יש להן כתובה:

גמ' בעו מיניה בני בידרי מרב ששת שניה לבעל ולא שניה ליבם יש לה כתובה מיבם או אין לה כתובה מיבם כיון דאמר מר כתובתה על נכסי בעלה הראשון אין לה או דילמא כיון דאילו לית לה מראשון תקינו לה רבנן משני אית לה ופשיט להו אם היתה שניה לבעל אין לה כתובה ואפילו מיבם:

בעא מיניה ר' אלעזר מר' יוחנן אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש לה מזונות או אין לה מזונות היכי דמי אלימא בדיתבה תותיה בעמוד והוצא קאי מזוני אית לה לא צריכא שהלך הוא למדינת הים ולותה ואכלה מאי מזוני תנאי כתובה נינהו ומדאית לה כתובה אית לה מזוני או דילמא כתובה דלמישקל ומיפק אית לה אבל מזוני דילמא תתעכב ותותיב גביה לית לה אמר ליה אין לה והא תניא יש לה כי תניא ההיא לאחר מיתה וכן הילכתא:

ת"ר אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש לה כתובה פירות מזונות ובלאות והיא פסולה וולדה פסול וכופין אותו להוציא שניות מדברי סופרים אין להן כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות והיא כשרה וולדה כשר וכופין אותו להוציא אמר רבי שמעון בן אלעזר מפני מה אמרו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש לה כתובה מפני שהוא כשר והיא פסולה וכל מקום שהוא כשר והיא פסולה קנסו אותו בכתובתה ומפני מה אמרו שניות מדברי סופרים אין להם כתובה מפני שהוא כשר והיא כשרה וכל מקום שהוא כשר והיא כשרה קנסו אותה בכתובתה רבי אומר הללו דברי תודה ואין דברי תורה צריכין חיזוק והללו דברי סופרים ודברי סופרים צריכין חיזוק דבר אחר זה הוא מרגילה וזו היא מרגילתו האי דקתני אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש להן כתובה הני מילי בשהכיר בה אבל אם לא הכיר בה יש לה תוספת אבל מנה מאתים אין לה וכן ממזרת ונתינה לישראל בת ישדאל לממזר ולנתין כיוצא בהם והאי דקתני הכא שניה אין לה כתובה מנה מאתים הוא דלית לה אבל תוספת יש לה וכבר ביררנוה בפרק אלמנה ניזונת והא דקתני יש להן מזונות לאחר מיתת בעלה הוא דיש לה כדאוקימנא לעיל:

מתני' בת ישראל מאורסת לכהן מעוברת מכהן שומרת יבם לכהן וכן בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה וכו':

האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך ונשאת לאחר ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה

(דף רי"ף כ"ז ע"ב)

ואין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות על זה ועל זה ואם נטלה מזה ומזה תחזיר והולד ממזר ולא זה וזה מטמאין לה ולא זה וזה זכאין לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה בת לוי מן המעשר בת כהן מן התרומה ואין יורשיו של זה ויורשיו של זה יורשין כתובתה מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מיבמין רבי יוסי אומר כתובתה על נכסי בעלה הראשון רבי אלעזר אומר הראשון זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה רבי שמעון אומר ביאתה וחליצתה מאחיו הראשון פוטרת צרתה ואין הולד ממנו ממזר ואם נשאת שלא ברשות ב"ד מותרת לחזור לו נשאת על פי בית דין תצא ופטורה מן הקרבן ושלא על פי בית דין תצא וחייבת בקרבן יפה כח בית דין שפטרוה מן הקרבן התירוה בית דין להנשא והלכה וקלקלה חייבת בקרבן שלא התירוה אלא להנשא:

גמ' אוקימנא לרישא דמתניתין דקתני תצא מזה ומזה שנשאת ברשות בית דין ובעד אחד דאי אית לה שני עדים לא צריכה לב"ד ומשום הכי תצא מזה ומזה וסיפא דקתני נשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו שלא ברשות בית דין אלא בשני עדים ולפיכך מותרת לחזור לו

(דף רי"ף כ"ח ע"א)

דהויא לה אנוסה דאמרי' מאי הוה לה למעבד וכן אמר רב לא שנו אלא שנשאת בעד אחד אבל נשאת בשני עדים לא תצא מהיתרה של בעל הראשון ולית הלכתא הכין אלא לא שנא נשאת על פי בית דין ובעד אחד ולא שנא נשאת על פי שני עדים אם בא בעלה הראשון תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה דאמרינן לקמן רב פפא סבר למיעבד עובדא דמאי הוה לה למיעבד אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא והא אנן תנן הני מתניתא א"ל ולא שנינהו א"ל ואנן אשינויא ניקום וניסמוך דאלמא לית הלכתא כרב דאמר לא תצא מהיתרה של בעלה הראשון ולא כרבי שמעון דאמר נשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו ואף על גב דאמר רב הכין הלכתא לא סמכינן עליה:

וצריכה גט מזה ומזה:

בשלמא מראשון תיבעי גט אלא משני אמאי זנות בעלמא הוא אמר רב הונא גזירה שמא יאמרו גירש זה ונשא זה ונמצאת אשת איש יוצאת בלא גט אי הכי סיפא דקתני אמרו לה מת בעליך ונתקדשה ואח"כ בא בעלה מותרת לחזור לו ה"נ נימא גזירה שמא יאמרו גירש זה וקידש זה ונמצאת אשת איש יוצאת בלא גט סיפא אמרי קידושי טעות הוו רישא נמי אמרי נישואי טעות הוו אלא רישא דעבדה איסורא קנסוה רבנן סיפא דלא עבדה איסורא לא קנסוה דבנן:

ואין לה כתובה מ"ט תקינו רבנן כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה הכא תהא קלה בעיניו להוציאה:

ולא מזונות ולא פירות ולא בלאות מ"ט תנאי כתובה ככתובה דמי וכיון דלית לה כתובה לית לה תנאי:

ולא פירות פירוש פירות שאכל הבעל מנכסי מלוג לאחר שנשאת לשני ולא בלאות מה שבלה מנכסי צאן ברזל ואבד לגמרי אינו משלם לה תחתיו אבל בלאות שהן קיימין יש לה ונוטלתן כדגרסינן בכתובות בפרק אלמנה ניזונית היוצאת משום שם רע נוטלת מה שבפניה ויוצאה מסייעא ליה לרב הונא דאמר זינתה לא

(דף רי"ף כ"ח ע"ב)

הפסידה בלאותיה קיימין:

ירושלמי (כאן הל"א ע"ש כי חסר כאן) ולא פירות אמר רבי אבינא שאינה יכולה להוציא ממנו פירות שאכל הדא דתימא בשנטלה כתובה או מזונות משבא ראשון אבל אם נטלה עד שלא בא הראשון כמה דלא מפקא מיניה כך לא מפיק מינה:

אמר ר' יצחק מניין שהפקר בית דין היה הפקר שנאמר עזרא י וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל (אשר לו) ר' אלעזר אומר מהכא יהושע יט אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל וגו' וכי מה ענין ראשים אצל אבות לומר לך מה אבות מנחילין לכל מי שירצו אף ראשים מנחילין לכל מי שירצו:

והולד ממזר מזה ומזה בשלמא משני הוי ממזר אלא מראשון אמאי אשתו היא וישראל מעליא הוא וקא שרינן בממזרת אמר שמואל אסור בממזרת וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן אסור בממזרת ואמאי קרו ליה ממזר לאסרו בבת ישראל תניא א"ר אליעזר בן יעקב שמעתי שב"ד היו מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה ומעשה באחד שרכב על הסוס בשבת בשני יוונים והביאוהו לב"ד וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך ושוב מעשה באדם אחד שהטיח את אשתו תחת התאנה והביאוהו לב"ד והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא מפני שהשעה צריכה לכך:

ולא זה וזה מטמאין לה כדכתיב (ויקרא, כד) כי אם לשארו הקרוב ואמר מר שארו זו אשתו וכתיב שם לא יטמא בעל יש בעל מיטמא ויש בעל אינו מיטמא הא כיצד מיטמא הוא לאשתו כשרה ואינו מיטמא לאשתו פסולה:

ואין יורשיו של זה ויורשיו של זה יורשין כתובתה כתובה מאי עבידתא והאמרת לית לה כתובה אמר רב פפא כתובת בנין דיכרין מהו דתימא איהי דעבדא איסורא קנסוה רבנן לזרעה לא קנסו רבנן קמ"ל מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מיבמין אחיו של ראשון חולץ מדאורייתא ולא מיבם מדרבנן ואחיו של שני חולץ מדרבנן ולא מיבם לא מדאורייתא ולא מדרבנן:

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.