קטגוריה:משלי ל כו
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: שפנים עם לא עצום וישימו בסלע ביתם
המהדורה המנוקדת: שְׁפַנִּים עַם לֹא עָצוּם וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע בֵּיתָם.
וַיָּשִׂ֖ימוּ בַסֶּ֣לַע בֵּיתָֽם׃
פרשני המקרא
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וישימו" - עם כל חולשתם, יתחזקו לעשות לעצמם מקום מדור בתוך הסלע, כי יחפרו בו מעט מעט עד כי ירחיבו מקום לשבת.
והמה מלמדים דעת את העם, לבל יעזבו חכמת התורה על כי ארוכה מארץ מדה, אלא ישנו מעט מעט עד כי יגמרו את כולה.
מצודת ציון
"שפנים" - שם בריה מה.
"עצום" - חזק.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(כד-כח) "ארבעה", המשל השלישי, נשאו על המלכה שממית, שעם היותה מקטני ארץ, גברה ועשתה חיל בתחבולותיה, עד שהיא בהיכלי מלך. ובאשר היה שמה שממית, לקחו המליצה מן השממית, אשר תתפוש בידיה ותארוג רשתות וחרמים לצוד בה את הזבובים, ותשב בהיכלי מלך אשר ארגה לעצמה, כן היא, מצודים וחרמים ליבה, ותארוג רשתות בתחבולות אשר הולידה מדעתה, כמו השממית שתוציא המטוה מגופה, והיא יושבת בהיכלי מלך, בין תחילה - שתפשה ברשתות אהבתה את המלך הקודם, בין עתה - שהיא המולכת בארץ.
והמליץ צרף אל השממית עוד שלשה קטני ארץ שיעשו חיל בתחבולותיהם, הנמלים בענין הזריזות, והשפנים בבנינים נשגבים מצדות סלעים משגבם, והארבה בהתאחדות החיל כי יצאו גדודים ויצא חצץ כולו, והשממית באריגת רשתות הצידה.
והמליץ צירף אל השממית עוד שלושה קטני ארץ שיעשו חיל בתחבולותיהם:
- "הנמלים" בעניין הזריזות,
- "והשפנים" בבניינים נשגבים, מצדות סלעים משגבם,
- "והארבה" בהתאחדות החיל, כי יצאו גדודים "ויצא חוצץ כולו",
- "והשממית" באריגת רשתות הצידה.
וגם יש לומר, שהיא תפשה תחת ממשלתה ג' אומות שנועזו אז, אומה אחת היתה זריזה באסיפת הון ועושר וכל מיני מאכל כנמלים, ואומה אחת שבנו לעצמם ערי מבצר חומה דלתים ובריח, ואומה אחת שהיתה עם חפשי בלי מלך ומושל רק הכנסיה שלהם היו כולם בהסכמה אחת ובזה העיזו חיל, והשממית תפשה כולם ברשתותיה הדקים, הגם שהיתה כקורי עכביש וישבה בהיכלי מלך למלוך על כל אלה:
דרך המושכל
(כו) "השפנים", הגם שהם "עם לא עצום", וימצאו מחסה מפני אויביהם גם במחילת עפר וכיפים, נתן ה' בטבעם ש"יבנו ביתם בסלעים" וצורים חזקים, למען נלמד מהם לבנות בית הנפש במצודות סלעים, שהוא השכל וכוחותיה, לא על כוח הדמיון שאין בו ממש והוא מלא איוולת וספקות, כי חכמות בנתה [ביתה] על סלעים חזקים, ובית מצודות השכל משגבה, וזה היפך מ"עבד כי ימלוך".
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
תרגום מצודות: - השפנים - עם לא עצום (חזק), ועם כל חולשתם, יתחזקו לעשות לעצמם מקום מדור בתוך הסלע, כי יחפרו בו מעט מעט עד כי ירחיבו מקום לשבת. והמה מלמדים דעת את העם, לבל יעזבו חכמת התורה על כי ארוכה מארץ מדה, אלא ישנו מעט מעט עד כי יגמרו את כולה.
תרגום ויקיטקסט: השפנים הם עם קטן ולא עצום, ולמרות זאת הם יודעים לשים את ביתם בסלע, לסדר לעצמם דירה בכל תנאי-שטח.
/ השפנים הם עם חלש ולא עצום, וכדי להתמודד עם חולשתם הם מנצלים היטב את תנאי השטח ומתגוררים בתוך מחילות מוגנות בסלעים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ל כו.
דקויות
שפנים הם יצורים קטנים וחברותיים החיים בעדרים, ולכן הם נקראים כאן עם (ראו תצלומים בויקיפדיה, שפן סלע).
השפנים הם עם לא עצום - הם חלשים ויש להם הרבה אויבים: "נמר, עיט שחור או עקב עיטי צדים שפנים בכל הזדמנות... הוא חייב איפוא להסתתר. מאחר שאין לו טפרים בקצות אצבעותיו, אין הוא מסוגל לחפור מאורות או מחילות בכוחות עצמו. קיומו מותנה בהגנה שהוא זוכה לה בסדקי הסלע, ולכן הוא אינו נוטה להתרחק מהם. לנוכח כל סכנה... משמיע אחד השפנים צרחת אזהרה, והעדר כולו ממהר לנוס ולהסתתר במחילות שבסלע" (עוזי פז, "בשבילי ארץ התנך", עמ' 234).
הקטע (פסוקים 24-28) מתאר ארבעה יצורים קטנים, שבזכות חכמתם מצליחים להתגבר על החסרון הנובע מקטנותם. החכמה של השפן היא בבחירה נבונה של מקום המגורים - וישימו בסלע ביתם.
מיקום הבית הפיסי יכול להיות גם משל למיקום הבית הרוחני: "שפנים - שהם אינם בעלי מצוות, אף על פי כן, וישימו בסלע ביתם, שהם יושבים תמיד בבית המדרש, ושומעים כשלומדים תורה" (הגאון מווילנה).
הקבלות
שפני הסלע נזכרו גם ב(תהלים קד יח): "הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים".
בספר תהלים, השפנים נזכרים כדוגמה לחכמתו של הבורא, (תהלים קד כד): "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ". המטרה היא לעורר בקורא התפעלות ואהבה כלפי ה', שכל מעשיו מתאימים ומשתלבים זה בזה - הוא ברא שפנים, וברא גם סלעים שישמשו להם מחסה.
בספר משלי, השפנים נזכרים כיצורים חכמים בפני עצמם, (משלי ל כד): "אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ, וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים"*. המטרה היא לעורר את הקורא ללמוד מהתנהגותם של השפנים ולבחור בתבונה את מקום מגוריו.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה באתר הניווט בתנך.
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ל כו"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.