קטגוריה:משלי כה כד
טוב שבת על פנת גג מאשת
מדונים [מדינים] ובית חבר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג מֵאֵשֶׁת
מדונים [מִדְיָנִים] וּבֵית חָבֶר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
ט֗וֹב שֶׁ֥בֶת עַל־פִּנַּת־גָּ֑ג
מֵאֵ֥שֶׁת מדונים מִ֝דְיָנִ֗ים וּבֵ֥ית חָֽבֶר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
ט֗וֹב שֶׁ֥בֶת עַל־פִּנַּת־גָּ֑ג מֵ/אֵ֥שֶׁת מדונים [מִ֝דְיָנִ֗ים] וּ/בֵ֥ית חָֽבֶר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"טוב שבת על פנת גג" - על סלוק השכינה נאמר
"מאשת מדינים" - כנסת ישראל שהרשיעו את מעשיהם והקניטו להקב"ה
"ובית חבר" - בית שחברו בו גלולים לשכינהרלב"ג (כל הפרק)
"טוב שבת". טוב לאיש שישב בלא חבורה על פנת גג משישב עם אשת מדינים שתעורר ריב וקטטה לו תמיד ואע"פ שהוא בבית שיש בו חבורה מהאנשים:
מלבי"ם (כל הפרק)
"טוב שבת על פנת גג מאשת מדנים ובית חבר". כבר אמר זה למעלה, ובא פה שנית, עפמ"ש (לקמן כ"ח) דלף טורד ביום סגריר ואשת מדנים נשתוה צופניה צפן רוח, שמדמה אשת מדנים אל דלף הטורד, והגשם נולד ע"י רוח צפון היוצא ממסגרתו, ואם ירצה לצפון הרוח הצפון הזה המוליד הגשם, אז צפן רוח, שבכ"ז שמן ימינו יקרא, ולכן במ"ש שהרוח צפון תחולל גשם, אמר שכן רוח אשת מדנים הצפון יולד מדנים, עד שטוב לשבת על פנת גג שאין שם מחסה מן הגשם היורד מלמעלה משישב עם הדלף הטורד בבית חבר את כל אנשי הבית, שאין מחסה בפניו:
תרגום מצודות: טוב שבת על פינת (זוית) גג מבלי מחסה, ויחידי מבלי חברת אנשים - מלשבת בית עם אשת מדינים, ואף במקום חבורת אנשים.
תרגום ויקיטקסט: טוב יותר לשבת (לגור) לבד, על פינה של גג תחת כיפת השמיים, מלגור בבית מחובר (משותף) עם אישה האוהבת מדיינים (מריבות).
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כה כד.
דקויות
פסוק זהה נזכר במשלי כא9; ראו שם.
הקבלות
1. גג נזכר בכמה הקשרים שונים, ראוי לעיין בקשר ביניהם לבין פסוקנו:
- מזבח הקטורת שבמשכן, (שמות ל ג): "וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו"; על כך כנראה הסתמכו חכמי התלמוד, כשקישרו את פסוקנו למסעות השכינה לפני חורבן הבית: "ממזבח לגג - דכתיב טוב לשבת על פנת גג (על השכינה אמרו שלמה המלך: טוב לה להסתלק אל גג, משבת עם אשת מדנים - כנסת ישראל שהעמידה צלם בהיכל, ובית חבר - בית שחברו בו את הסמל עם השכינה)..." "ומהר למדבר - דכתיב טוב שבת בארץ מדבר" (בבלי ראש השנה לא.).
- משל לבדידות, (תהלים קב ח): "שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג. כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ".
- מקום מוגן מפני אויב, (שופטים ט נא): "וּמִגְדַּל עֹז הָיָה בְתוֹךְ הָעִיר וַיָּנֻסוּ שָׁמָּה כָּל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְכֹל בַּעֲלֵי הָעִיר וַיִּסְגְּרוּ בַּעֲדָם וַיַּעֲלוּ עַל גַּג הַמִּגְדָּל".
- מקום שבו אפשר לצפות על נשים אחרות, (שמואל ב יא ב): "וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב, וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ, וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג, וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד".
- מקום שבו אפשר לצפות למרחקים, (שמואל ב יח כד): "וְדָוִד יוֹשֵׁב בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים וַיֵּלֶךְ הַצֹּפֶה אֶל גַּג הַשַּׁעַר אֶל הַחוֹמָה וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ רָץ לְבַדּוֹ".
- מקום של עבודה זרה, (ירמיהו יט יג): "לְכֹל הַבָּתִּים אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל גַּגֹּתֵיהֶם לְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים".
- מקום של אבל, (ישעיהו טו ג): "בְּחוּצֹתָיו חָגְרוּ שָׂק עַל גַּגּוֹתֶיהָ וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה יְיֵלִיל יֹרֵד בַּבֶּכִי".
- ולהבדיל, מקום לבניית סוכות, (נחמיה ח טז): "וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם"*.
2. מריבות עם האשה נמשלו לדליפה בתקרה, (משלי יט יג): "וְדֶלֶף טֹרֵד מִדְיְנֵי אִשָּׁה"*. מי שיש לו מריבות עם אשתו, צריך לעלות לגג כדי לתקן את הדליפה...
3. בדרך כלל, (בראשית ב יח): "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ"*, אולם הפסוקים שלנו מציגים יוצא-מן-הכלל - כאשר צריך לבחור בין בדידות לבין מריבות בלתי פוסקות, טוב יותר להיות לבד, על פינת גג, מלהיות בחברה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי כה כד"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.