פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ר֣וּחַ צָ֭פוֹן תְּח֣וֹלֵֽל גָּ֑שֶׁם
  וּפָנִ֥ים נִ֝זְעָמִ֗ים לְשׁ֣וֹן סָֽתֶר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רוח צפון תחולל גשם" - תוליד ותברא את הגשם

"ופנים נזעמים" - תחולל לשון סתר לשון הרע גורם שיהיו פני הקב"ה נזעמים וכן דמיון פתרון המקרא רוח צפון עשויה לחולל גשם ולשון סתר עשויה לפנים נזעמים

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רוח צפון". הנה כמו שהרוח הצפונית תברא הגשם בירושלם כי היא תביא שם האידים העולים מהים כי הים הוא צפוני לה כן לשון סתר שיספר אדם לחבירו דברי רכילות יברא פנים נזעמי' ויחדש' והנה הזהיר בכאן מזה הדבור המגונה בזה האופן:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רוח צפון תחולל גשם", הרוח הצפון באדם יוליד את הגשם, כי האדים העולים מן הארץ מלאים רוח אוירי קל, ועי"כ נשאים למעלה, ובעת יצא הרוח הצפון באדים יפלו טפי המים שנעשו כבדים בסור הרוח, למטה, ויהיו לגשם, והגם שהרוח צפון בלתי נראה, כשנראה הגשם נדע סבתו כי הרוח ילדו, כן "לשון סתר תחולל ותוליד פנים נזעמים", שהגם שרוח הסער שנולד ע"י הלה"ר הוא נסתר בלב עמוק, יוכר ע"י זעימת הפנים שיתראה בפני הקוצף:

ביאור המילות

"תחולל". תוליד, כמו ותחולל ארץ ותבל והוא נמשך לשתים.

"וצפון". כמו צפון לצדיק חיל חוטא:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רוח צפון" - כמו שרוח צפוני מוליד את הגשם, כן לשון הרע הנאמר בסתר מוליד פנים של זעם מן האמור עליו על האומר.

מצודת ציון

"תחולל" - ענין בריאה והולדה, כמו (תהלים נא): "הן בעון חוללתי".

"נזעמים" - מלשון זעם וכעס.

<< · מ"ג משלי · כה · כג · >>