קטגוריה:משלי יח כ
מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
מִפְּרִי פִי אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ תְּבוּאַת שְׂפָתָיו יִשְׂבָּע.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ תִּשְׂבַּ֣ע בִּטְנ֑וֹ
תְּבוּאַ֖ת שְׂפָתָ֣יו יִשְׂבָּֽע׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
מִ/פְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ תִּשְׂבַּ֣ע בִּטְנ֑/וֹ תְּבוּאַ֖ת שְׂפָתָ֣י/ו יִשְׂבָּֽע׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רלב"ג (כל הפרק)
מפרי פי - הנה מפרי דברי איש ישבע בטנו אם לטוב אם לרע הנה הוא ישבע פרי שפתיו והמשל כי הדובר רכות ישיב חמה במענ' פיו ויאכל פרי דבריו שיסי' הרע ממנו והדובר קשות יעורר החמה ויביא עליו מהרה הרעה.
מלבי"ם (כל הפרק)
"מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע", כבר בארנו שהפה מרמז על הדבור בחכמה, והשפה תרמוז על הדעת, החכמה כשידבר אותה בפיו תוציא פריה עד שתשבע בטנו, והתבואה היא הפרי הנגמרת וימליץ על הדעת, שאז ידע חקי החכמה בידיעה ברורה עד יוציאנה בשפתיו שהוא הדבור החיצוני שזה תבואת הפרי, אז ישבע שנית מתבואת הדעת, והנה החכמה והדעת יאכל וישבע, וכשישבע א"צ לאכול עוד, כי הם דברים מקובלים, ואזן חכמים תבקש דעת כנ"ל, וכשיקבל ישבע מאשר קבל ולא יאכל עוד, אבל.
ביאור המילות
(כ-כא) "פי, שפתיו, לשון". מתבאר למעלה (י' י"ג כ') ששפה תרמוז על דעת, ופה על החכמה, ולשון על הבינה, ויש הבדל בין פרי ותבואה. שהתבואה היא הנגמרת (כנ"ל ח' י"ט), כי הדעת הוא גמר הפרי:
תרגום מצודות: מפרי פי איש (מאמרי פיו) תשבע בטנו, רוצה לומר הגמול כהמפעל, הטובה היא אם רעה; והאמרים הבאים משפתיו ישבע. וכפל הדבר במילים שונות.
תרגום ויקיטקסט: כל איש, המטפח את כישרון הדיבור שלו, יוכל להתפרנס ולהשביע את בטנו מהפרי (התוצאה) של דברי פיו; הזרעים שהדובר זורע בדבריו בסופו של דבר ינבטו ויצמחו, והדובר ישבע מהתבואה של דברי שפתיו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יח כ.
דקויות
הפסוק עוסק בדיבורים - פי איש, שפתיו; אך הוא מדבר גם על בטנו.
בטן
ניתן לפרש את הפסוק לפי כמה משמעויות של הבטן:
1. בטן = המקום שבו מתעכל המזון. לפי זה, הפסוק מלמדנו שאדם יכול לשבוע מדיבורים. בימינו זה מובן מאליו, שהרי יש אנשים רבים שמתפרנסים יפה מדיבורים, כגון מרצים, דיפלומטים, זמרים ועוד; אך ייתכן שבימי ספר שלמה המלך הדעה המקובלת היתה שכדי להתפרנס צריך לעבוד בגוף, ושלמה רצה לעודד את האנשים שיש להם כישרון מילולי לפתח אותו לקריירה.
ובתלמוד דרשו, שאדם המשקיע בלימוד תורה ובשינון מסורות שלמד מרבותיו, יכול לזהות את הבהמות הטהורות ולאכול מהן לשובע (רב שמואל בנו של רבי אבהו, חולין נט ב).
2. בטן = המקום שבו מרגישים כעס וטינה (משלי יח8). שם הכוונה היא, שכשאדם מאשים את הזולת בשנאה ובכוונה רעה, הדבר גורם להרגשה רעה באיזור הבטן*; הפסוק שלנו מלמד, שכאשר האדם מדבר דברים רגועים ואוהבים, הדיבור שלו יכול להרגיע את הרגשות הרעים הללו. מצב הרוח שלנו מושפע מדיבורים של אנשים אחרים, אבל אנחנו יכולים גם להשפיע עליו בעצמנו באמצעות דיבורים טובים ונעימים (ע"פ רלב"ג).
3. בטן = המקום שבו שומרים דברי תורה (משלי כב18). לפי זה, הפסוק שלנו מלמד שיש ללמוד תורה בקול רם, כי הלימוד בפה ובשפתיים חודר טוב יותר לבטן ולזכרון (ע"פ הגר"א, מלבי"ם, דעת מקרא).
- אולם, לפי זה לא ברור, מדוע נאמר "בטנך" ולא "לבך", שהרי בדרך-כלל החכמה מיוחסת ללב; ראו גם פירושים שונים לפסוק בפרק כב.
פרי - תבואה
לענ"ד, פרי מציין תוצאה ארוכת-טווח - כמו עץ, שיש לחכות מספר שנים עד שהוא נותן פרי; ותבואה מציינת תוצאה קצרת-טווח - כמו שדה חיטה, הנותן תבואה תוך מספר חודשים.
בין כך ובין כך, הפסוק מלמד שההשפעה של דיבורים אינה מתגלה באופן מיידי. גם אם דיברת והסברת, ונראה לך שאף אחד לא הבין ואף אחד לא השתכנע, אל תתייאש! הדיבורים הם כמו זרעים, הם ינבטו ויצמחו ויתנו תבואה ופרי.
הקבלות
הביטוי מפרי פי איש נזכר בשני פסוקים נוספים, וניתן לפרש אותו על סוגים שונים של דיבורים שהאדם מקבל עליהם תגמול:
(משלי יב יד): "מִפְּרִי פִי אִישׁ יִשְׂבַּע טוֹב, וּגְמוּל יְדֵי אָדָם ישוב[יָשִׁיב] לוֹ" - דברי שכנוע הגורמים לאדם אחר לעשות מעשים טובים בידיו*;
(משלי יג ב): "מִפְּרִי פִי אִישׁ יֹאכַל טוֹב, וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס" - דברי אזהרה מפני בוגדים המתכננים מעשי חמס*;
ובפסוק שלנו, לא נזכרו מושגים ערכיים כמו טוב או חמס, ולכן מסתבר שהכוונה לדברי חכמה וכישרון כלליים, שהאדם מתפרנס מהם.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי יח כ"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.