ביאור:איוב ח טז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כשהצדיק נעקר, הוא צומח מחדש
עריכהככל שאדם רוחני יותר, הוא פחות מחובר לעולם החומר, וקל לו יותר להתמודד עם קשיים חומריים. כך הסביר בלדד השוחי בדבריו על הצדיק הסובל מייסורים:
(איוב ח טז): "רָטֹב הוּא לִפְנֵי שָׁמֶשׁ, וְעַל גַּנָּתוֹ יֹנַקְתּוֹ תֵצֵא; עַל גַּל שָׁרָשָׁיו יְסֻבָּכוּ, בֵּית אֲבָנִים יֶחֱזֶה":
- הצדיק דומה לעץ אשר נשאר רטוב גם כשהוא לפני שמש . השמש לא מצליחה לייבש אותו כי יש לו רטיבות פנימית הנשמרת לאורך זמן. כך גם הצדיק, יש לו חוסן רוחני המאפשר לו להתקיים לאורך זמן גם בזמנים קשים.
- העץ יודע לשלוח שורשים יונקים בכל גינה שבה מציבים אותו. כך גם הצדיק, יודע למצוא מקורות מחיה בכל מקום שבו הוא נמצא.
- גם אם יש בגינה גל של אבנים, ה שורשים של העץ יסובכו ויסובבו ויעקפו את האבנים ויצליחו להגיע למים; גם אם העץ יחזה (יראה) בית אבנים (משל לקשיים גדולים וכבדים) - הוא לא יתייאש אלא ימצא דרכים אחרות להתקדם.
(איוב ח יח): "אִם יְבַלְּעֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ, וְכִחֶשׁ בּוֹ 'לֹא רְאִיתִיךָ ' - הֶן הוּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ, וּמֵעָפָר אַחֵר יִצְמָחוּ"
- גם אם יבלעו (יעקרו) את העץ ממקומו , וגם אם מקומו של העץ יתכחש אליו ויאמר לו לא ראיתי אותך , אני לא מכיר אותך בכלל, לך למקום אחר, העץ לא ייכנס לדיכאון אלא להיפך -
- העץ ישוש וישמח שיש לו הזדמנות להתחיל דרך חדשה במקום חדש, ומעפר אחר יצמחו . כך גם הצדיק: גם אם מגרשים ומגלים אותו מביתו, וגם אם אוהביו ושכניו בוגדים בו, הוא יישאר תמיד בשמחה ויתחיל מחדש.
גלגולו של רימון
עריכההמחשה מעניינת לעץ המתחיל דרך חדשה שמעתי בשיעור של הרב ראובן הילר שליט"א על דיני ערלה. כידוע, עץ-פרי נחשב ל"ערל" ואסור באכילה במשך שלוש השנים הראשונות לקיומו. שלוש השנים הללו מחושבות מחדש בכל פעם שהעץ נעקר ונשתל במקום חדש. דוגמה לעץ שנעקר ונשתל כמה פעמים היא הרימון של מגדיאל . במושב מגדיאל (שכיום הוא חלק מהוד השרון) צמח באחת החצרות עץ רימון ותיק עם פירות מתוקים וטעימים. יום אחד, הבית נמכר, והקונה החליט לעקור את העץ. ברגע האחרון הצליח הרב להציל מספר ענפים מעץ הרימון והם נשתלו במקומות חדשים. אחד הענפים הועבר ליישוב מורג שבגוש קטיף, שם הוא נקלט היטב, אולם לאחר שעברו שנות הערלה, בא הגירוש והעץ נעקר שוב. העץ הונח בתוך משאית יחד עם שאר הציוד של המשפחה, משאית מאד חמה, וכולם היו בטוחים שהעץ ימות, אולם לאחר תלאות רבות העץ הגיע למקומה החדש של המשפחה, ביישוב טנא-עומרים, ושם נשתל באדמה ושוב הצליח יפה, ולאחרונה שוב יצא מכלל ערלה ושוב הוא נותן פירות מתוקים.
הקבלות
עריכהרעיון דומה נמצא ב (משלי יא כח): "בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל, וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ"( פירוט ).
תגובות
עריכה1. בספר איוב פרק ח כתוב:
יג כֵּן אָרְחוֹת כָּל שֹׁכְחֵי אֵל וְתִקְוַת חָנֵף תֹּאבֵד. [מדובר על שֹׁכְחֵי אֵל ולא על צדיקים]
יד אֲשֶׁר יָקוֹט כִּסְלוֹ וּבֵית עַכָּבִישׁ מִבְטַחוֹ.
טו יִשָּׁעֵן עַל בֵּיתוֹ וְלֹא יַעֲמֹד יַחֲזִיק בּוֹ וְלֹא יָקוּם.
טז רָטֹב הוּא לִפְנֵי שָׁמֶשׁ וְעַל גַּנָּתוֹ יֹנַקְתּוֹ תֵצֵא.
יז עַל גַּל שָׁרָשָׁיו יְסֻבָּכוּ בֵּית אֲבָנִים יֶחֱזֶה.
יח אִם יְבַלְּעֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ וְכִחֶשׁ בּוֹ לֹא רְאִיתִיךָ. [לא ראה את אלהים לאמור לא היה ירא אלהים]
יח אִם יְבַלְּעֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ = וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶנּוּ
בספר משלי פרק כא כתוב:
(כ) אוֹצָר נֶחְמָד וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶנּוּ
2. עץ הרימון שבימינו מקורו מפרס-איראן ולא מארץ ישראל והוא לא באמת עץ הרימון
עץ התפוזים של ימינו הוא הנקרא במקרא רימון
רימון הוא למעשה תפוז [התפו"ז ר"ת תפוח זהב וזו היא עברית מאוחרת כי לא ידעו לזהות את התפוז כרימון המקראי]
(ב) אֶנְהָגֲךָ אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי.
ואכן יש מיץ עסיס לתפוז הוא הרימון המקראי
(יג) שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם נְרָדִים.
פרדס זה רק לתפוזים פרי הדר
(ז) כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ.אכן יש פלח ופלחים לתפוז
וגם כשכתוב בספר שיר השירים "הנצו רימונים" אכן ניצת התפוז ידועה בריח פריחתה
ומפיקים ממנה את השמן הארומתי "נרולי"
ומעלי עץ התפוזים מפיקים את השמן הארומתי "פטיטגריין"
- -- Daian Moshe, 2014-09-17 18:55:47
כי האדם עץ השדה...
וגם איוב עצמו חוזר על הרעיון הזה:
איוב יד ז: "כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל"
האם אתה מתחיל סופסוף לפרש את איוב, אחרי משלי?
- -- hagai hoffer, 2014-09-17 19:14:37
ייקח לי עוד זמן להגיע לאיוב... כתבתי את זה רק בעקבות הסיפור
- -- Erel Segal Halevi, 2014-09-17 22:46:54
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כשהצדיק נעקר, הוא צומח מחדש
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2015-01-08.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/eyov/yv-08-1619