מ"ג משלי יא כט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֹכֵ֣ר בֵּ֭יתוֹ יִנְחַל־ר֑וּחַ
וְעֶ֥בֶד אֱ֝וִ֗יל לַֽחֲכַם־לֵֽב׃
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עוכר ביתו" - העצל, אשר בעבור עצלותו עוכר ומשחית בני ביתו כי לא מצאה ידו לתת להם די מחסורם, הנה בזה יתרבה המריבה והכעס, וכאילו ינחל לעצמו רוח הכעס. וסוף הדבר יהיה, אשר האויל הזה יהיה עבד לחכם לב להחיות נפש עצמו.
מצודת ציון
"רוח" - ענינו כעס, כמו (זכריה ו): "הניחו את רוחי".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"חכם לב". הוא מי שכח המושל בנפשו ינהג רק ע"פ חקי החכמה והחכמה נעשית קנין לו, כנ"ל (י' ח'). ואויל הוא המסתפק כמ"ש בכ"מ: