קטגוריה:משלי ד ט
נוסח המקרא
תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך
תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ.
תִּתֵּ֣ן לְ֭רֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵ֑ן
עֲטֶ֖רֶת תִּפְאֶ֣רֶת תְּמַגְּנֶֽךָּ׃
תִּתֵּ֣ן לְ֭/רֹאשְׁ/ךָ לִוְיַת־חֵ֑ן עֲטֶ֖רֶת תִּפְאֶ֣רֶת תְּמַגְּנֶֽ/ךָּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תמגנך" - ענין מסירה, כמו (בראשית יד): "אשר מגן צריך".
מצודת דוד
"לוית חן" - תדבק לראשך חבורי החן.
"תמגנך" - תמסור לך עטרת תפארת.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
עטרת תפארת תמגנך — מגזרת "אשר מגן צריך" (בראשית יד כ), ומשפטו "תמגן לך", כמו "וישובו ויזעקוך" (נחמיה ט כח).
ויש מפרשים מגזרת "מגן עזרך" (דברים לג כט), ומשפטו "בעטרת תפארת תמגנך".
בסיפרי פרשת והיה עקב: תתן לראשך לוית חן, בעולם הזה; עטרת תפארת תמגנך, בעולם הבא.
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: תתן (תדבק) לראשך לוויית חן (חיבורי החן); תמגנך (תמסור לך) עטרת תפארת.
תרגום ויקיטקסט: החכמה תתן לראשך הילה מלווה של מציאת חן בעיני הציבור; היא תמגן (תמסור ותגן) על ראשך את עטרת התפארת - כתר המלוכה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ד ט.
דקויות
1. לפי הפשט: לִוְיַה = דבר הנִלְוָה לראש ומְלַוֶּה את הראש. בלשון ימינו אפשר לתרגם ל: הִלָּה. מכאן: ליוויית חן = הילה חיננית (יפה), הילה הגורמת לאדם למצוא חן בעיני אחרים. נושא הפסוק הוא החכמה והבינה: טַפַּח עוד ועוד את חכמתך ובינתך, כך תמצא חן בעיני הציבור ותזכה לעטרת המלוכה.
2. ובדרך משל: לִוְיַה = דבר הנִלְוָה לרעיונות ולמחשבות העולים בראשך. נושא הפסוק הוא מסורת ההורים: מסורת הוריך תתן לראשך ליווי, תוספת של חן לרעיונות החדשים שלך; היא תהיה לך עטרת תפארת, קישוט שיעטר ויפאר אותך וגם יגן עליך מטעות.
הקבלות
דוד ממשיך ואומר לשלמה: אבשלום ואדוניה רצו להשתמש ביופיים החיצוני כאמצעי לזכות בשלטון, אבל אתה תסלסל - תעסוק בחכמה ובתבונה, והן ימסרו בידך את העטרה = כתר המלוכה.
אנשים סכלים, המסלסלים בתדמית חיצונית וביחסי ציבור, עשויים להגיע לשלטון לזמן קצר, כמו אבשלום, וכדברי קהלת (קהלת י5-6): "יֵשׁ רָעָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט. נִתַּן הַסֶּכֶל בַּמְּרוֹמִים רַבִּים, וַעֲשִׁירִים בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ". אולם, כדי להחזיק בשלטון לאורך זמן, אין די ביועצי תדמית, ויש לסלסל בחכמה ובתבונה.
ואולי יש לכך רמז במילה האחרונה בקטע, תְּמַגְּנֶךָּ: בלשון המקרא, מִגֵּן = מסר, נתן באופן סופי ומוחלט, כאדם המביס את אויבו במלחמה או משמידו, בראשית יד20: "וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ", הושע יא8: "אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם, אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל? אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְאַדְמָה, אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹאיִם?". אם כך, יכול אדם לתפוס את השלטון באופן זמני אם יסלסל בשערו, אולם, כדי שהשלטון יימסר בידו באופן מוחלט וקבוע, עליו לסלסל בחכמה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ד ט"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.