מ"ג משלי ד ט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תִּתֵּ֣ן לְ֭רֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵ֑ן
עֲטֶ֖רֶת תִּפְאֶ֣רֶת תְּמַגְּנֶֽךָּ׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לוית חן" - תדבק לראשך חבורי החן.
"תמגנך" - תמסור לך עטרת תפארת.
מצודת ציון
"תמגנך" - ענין מסירה, כמו (בראשית יד): "אשר מגן צריך".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
עטרת תפארת תמגנך — מגזרת "אשר מגן צריך" (בראשית יד כ), ומשפטו "תמגן לך", כמו "וישובו ויזעקוך" (נחמיה ט כח).
ויש מפרשים מגזרת "מגן עזרך" (דברים לג כט), ומשפטו "בעטרת תפארת תמגנך".
בסיפרי פרשת והיה עקב: תתן לראשך לוית חן, בעולם הזה; עטרת תפארת תמגנך, בעולם הבא.