ביאור:משלי ד יג

משלי ד יג: "הַחֲזֵק בַּמּוּסָר, אַל תֶּרֶף; נִצְּרֶהָ, כִּי הִיא חַיֶּיךָ!"

תרגום מצודות: החזק במוסר, אל תרפה ידך ממנו; נצרה, כי היא חייך.

תרגום ויקיטקסט: החזק והתמד ללמוד דברי מוסר, המעוררים אותך לשים לב לחסרונותיך ולהסיר אותם; אל תרפה מהלימוד הזה גם כשהוא קשה; נצור וטפח אותו כי בו תלויים חייך.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ד יג.

דקויות

מוסר הוא לימוד שבו האדם מותח ביקורת על עצמו ומחולל בעצמו שינויים כואבים. החזק במוסר = התחזק והתמד בלימוד זה, גם אם הוא קשה וכואב, אל תרף - אל תרפה, אל תישבר באמצע!

נצירה = שמירה פעילה, השגחה; נצרה - שמור והשגח היטב על אותה למידה , כי היא חייך - כי בה תלויים חייך הרוחניים: "משל לאחד מושלך לתוך המים, הושיט הקברניט את החבל ואמר לו 'תפוש חבל זה בידך ואל תניחהו, שאם תניחהו אין לך חיים!'. אף כך אמר להם הקב"ה לישראל: כל זמן שאתם מדובקין במצות, "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום". וכן הוא אומר, החזק במוסר אל תרף, נצרה כי היא חייך" (במדבר רבה יז ו). "והנמשל: אנו נמצאים בעולם חומרי, קיימת סכנה שהאדם יטבע בעולם החומר. על כן מושיט לנו הקב"ה את חבל הערך, את חבל הנצח. וזוהי התורה ומצוותיה" (מתוך שיחה של הרב חיים דרוקמן, עניינם של התורה והמצוות, היחס לתורה ומצוותיה).

כי היא חייך - כי היא משמעות החיים: "כי מה שהאדם חי הוא כדי לשבור מה שלא שבר עד הנה אותה המידה, לכן צריך להתחזק, ואם לא יתחזק - למה לו חיים?!" (הגאון מווילנה).

לימוד התורה לא מספיק - מי שלומד תורה בלי מוסר, עלול לאבד את מידותיו הטובות. "ובפרט בזמנינו... צריכים להתחזק מאד בלימוד המוסר, כי רק על ידי לימוד זה יכול כל אדם להחזיק מעמדו שלא יתמוטט. ומשל למה הדבר דומה? למי שמהלך בדרך, ונעשה רוח סערה גדולה, אם לא יתחזק להתעטף היטב בבגדיו, אזי עלולה הסערה לפשוט ממנו את כל בגדיו, עד שיישאר ערום... ועל-כן ראוי ונחוץ לקבוע בכל הישיבות עת קבוע ללימוד המוסר בכל יום..." (החפץ חיים, בית ישראל, מאמר לראשי הישיבות).

הקבלות

מה שנאמר בפרקנו על המוסר, נאמר בפרק הקודם על החכמה והתבונה, (משלי ג יח): "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר"*, ונאמר בספר דברים על ה', (דברים ל כ): "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ, כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ, לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם".

בפרקנו נאמר שהמוסר הוא החיים, ובפרק הבא, (משלי ה כג): "הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר, וּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ יִשְׁגֶּה"*; "למה הוא מת? לפי שאינו יודע בתורה, והולך וחוטא" (שמות רבה לו ג), וכן (משלי ו כג): "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר"*.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/04-13