ביאור:משלי ד טז

משלי ד טז: "כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם לֹא יָרֵעוּ, וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם לֹא יכשולו[יַכְשִׁילוּ]."

תרגום מצודות: כי ההולכים בדרך ההוא לא יוכלו לישן אם לא יעשו הרעה; ונגזלה שנתם אם לא יכשילו את אחרים. וכפל הדבר במילים שונות.

תרגום ויקיטקסט: כי הרשעים עצמם פועלים מתוך לחץ - הם מכורים לרשע, ולא יכולים לישון בלילה אם לא עשו רע; הם טרודים כל הלילה ומבזבזים את שנתם על תוכניות-נקם אם לא הצליחו להכשיל.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ד טז.

דקויות

להיות צדיק רק כדי לישון טוב בלילה?!

הפסוק הקודם דרש להתרחק מדרכם של הרשעים, והפסוק שלנו מנמק: "כי לא ישנו אם לא ירעו". נימוק תמוה למדי - "תתרחק מדרכם של הרשעים, כי הרשעים לא יכולים לישון אם אינם עושים רע". האם זו הסיבה שצריך להיות צדיק - רק כדי לישון יותר טוב בלילה?!

נראה שהחכם יודע, שלא כל התלמידים שלו יכולים להיות צדיקים, והמטרה שלו היא, לפחות, להרחיק אותם מדרכם של הרשעים.

יש אנשים שעוזבים את התורה כי האתגרים שהיא מציבה בפניהם קשים מדי, הם עייפים, הם רוצים לנוח. לאנשים כאלה אומר החכם: "שלא תחשבו שהחיים של הרשעים קלים יותר: גם הם לא ישנים בלילה, רק שהאתגרים שלהם שונים: אנשים שמתמכרים לרע, לא יכולים ללכת לישון אם לא עשו רע, וגם אם עשו רע - יש להם נדודי-שינה ואינם ישנים שינה עריבה אם לא הכשילו אחרים. אז אם קשה לכם מדי לקיים את אתגרי התורה - לפחות אל תכניסו את עצמכם לדרך הרשעים, כי גם שם לא תהיה לכם מנוחה".

הקבלות

כמה נביאים הוכיחו את האומה הישראלית על כך שהיא רודפת אחרי עבודות-זרות חדשות שיספקו לה ריגושים חדשים, ואין לה מנוחה, (ישעיהו נז י): "בְּרֹב דַּרְכֵּךְ יָגַעַתְּ, לֹא אָמַרְתְּ נוֹאָשׁ..."*, (ירמיהו ב כה): "מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף וגורנך[וּגְרוֹנֵךְ] מִצִּמְאָה, וַתֹּאמְרִי נוֹאָשׁ; לוֹא, כִּי אָהַבְתִּי זָרִים וְאַחֲרֵיהֶם אֵלֵךְ!"*.

יש אנשים שחוטאים מתוך עצלות, ויש שלהיפך - חוטאים מתוך עודף אדרנלין, כי לא ישנו אם לא ירעו. מי גרוע יותר?

-

בפסוקנו נאמר, שהרשעים לא יכולים לישון בשקט; בפרק הקודם נאמר, שההולך בדרך החכמה יכול לישון בשקט, (משלי ג כד): "אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד, וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ".

המילים ונגזלה שנתם רומזות לכך, שהמושג גזל מתייחס לא רק לחפצים מוחשיים אלא גם לשינה; מכאן, שהאיסור האמור ב(ויקרא יט יג): "לֹא תִגְזֹל", חל גם גם על שינה - אסור לגזול את שנתו של הזולת. גזל שינה נרמז גם ב(משלי כז יד): "מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים - קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ"*.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/04-16