קטגוריה:מלכים א ג ו
נוסח המקרא
ויאמר שלמה אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר לו את החסד הגדול הזה ותתן לו בן ישב על כסאו כיום הזה
וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה אַתָּה עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב עִמָּךְ וַתִּשְׁמָר לוֹ אֶת הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה וַתִּתֶּן לוֹ בֵן יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ כַּיּוֹם הַזֶּה.
וַיֹּ֣אמֶר שְׁלֹמֹ֗ה אַתָּ֨ה עָשִׂ֜יתָ עִם־עַבְדְּךָ֨ דָוִ֣ד אָבִי֮ חֶ֣סֶד גָּדוֹל֒ כַּאֲשֶׁר֩ הָלַ֨ךְ לְפָנֶ֜יךָ בֶּאֱמֶ֧ת וּבִצְדָקָ֛ה וּבְיִשְׁרַ֥ת לֵבָ֖ב עִמָּ֑ךְ וַתִּשְׁמׇר־ל֗וֹ אֶת־הַחֶ֤סֶד הַגָּדוֹל֙ הַזֶּ֔ה וַתִּתֶּן־ל֥וֹ בֵ֛ן יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסְא֖וֹ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
וַ/יֹּ֣אמֶר שְׁלֹמֹ֗ה אַתָּ֨ה עָשִׂ֜יתָ עִם־עַבְדְּ/ךָ֙ דָוִ֣ד אָבִ/י֮ חֶ֣סֶד גָּדוֹל֒ כַּ/אֲשֶׁר֩ הָלַ֨ךְ לְ/פָנֶ֜י/ךָ בֶּ/אֱמֶ֧ת וּ/בִ/צְדָקָ֛ה וּ/בְ/יִשְׁרַ֥ת לֵבָ֖ב עִמָּ֑/ךְ וַ/תִּשְׁמָר־ל֗/וֹ אֶת־הַ/חֶ֤סֶד הַ/גָּדוֹל֙ הַ/זֶּ֔ה וַ/תִּתֶּן־ל֥/וֹ בֵ֛ן יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסְא֖/וֹ כַּ/יּ֥וֹם הַ/זֶּֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כיום הזה" - אשר נתקיימה כי אני בנו ויושב על כסאו
"עמך" - רצה לומר הגלוי לך
"ותשמר לו" - שמרת המלוכה בידו בקום עליו אדם
"חסד גדול" - להמליכו בהיותו רועה צאן
"כאשר הלך" - על כי אשר הלך וגו'מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
דברים, שהם החסד והאמונה. ויש הבדל ביניהם, כי הדבר שיעשה ה' מצד החסד, לא ישקיף בו על זכות ומעשה בני אדם, ובכ"ז אפשר שימצא אח"כ איש אחר ימצא חן וחסד ויסיר החסד אל הראוי אליו ביותר כפי מדת חסדיו, כמו שהיה בשאול ודוד. והדבר שיעשה ה' מצד האמונה שהיא ההבטחה כפי הזכות והכשרון של המקבל, זה יש לו יתד קבוע שהוא הזכות, אבל הוא מצומצם רק כפי המעשה. אמנם בדוד התקבצו שני אלה חסד ואמונה, שמה שהרימו ה' אל המלכות היה מצד החסד, אבל החסד הזה היתה סבתו זכות וכשרון דוד, שהיה ראוי לגמול, רק כי בכ"ז אם היה צדיק אחר זוכה כדוד לא היה מגיע לו שכר כזה שהוא לבנות לו בית נאמן, רק גמול אחר, וה' הגדיל חסדיו עם דוד לבנות לו בית מלוכה שזה מצד החסד, ואחר שהחסד הזה היה לו שורש חזק מצד כשרון דוד וצדקתו, א"א שיסור ממנו לעולם, אחר שאינו חסד חנם רק גמול מעשה, וזה שהקדים "אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול", אבל החסד הזה היה צמח צדקה ואמת ויושר לבב, שעז"א "כאשר הלך" "לפניך באמת", שהוא ידיעות אמתיות ואמנה בדברים עיוניים: "ובצדקה". שהוא מע"ט בין אדם למקום: "ובישרת לבב" ""עמך"". היושר לבב כולל טוב המדות ללכת בדרכי ה', מה הוא רחום וכו', ולקבל הכל באהבה, שזה דייק במלת ""עמך"", וא"כ היה החסד הזה בסבת מע"ט, שלכן "ותשמר לו את החסד הזה ותתן לו בן יושב על כסאו", כי חסד זה שמור וערוך לעד שא"א שיסור ממנו אחר שהוא פרי מע"ט:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:מלכים א ג ו.
אַתָּה עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל
הכנה לבקשה
שלמה חלם ושמע את אלוהים. היינו מצפים שהוא יבהל, יתעלם, ילגלג, אבל שלמה הצעיר מקבל את דברי אלוהים ויוצא מהנחה שהוא זכאי לשמוע את אלוהים כאחד מהאבות והמנהיגים.
בסוף השיחה בין אלוהים ושלמה, שלמה מקיץ, ככתוב: "וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם" (מלכים א ג טו), וזאת כפי שקרה ליעקב: "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה" (ביאור:בראשית כח טז), ולפרעה "וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר... וַיִּיקַץ פַּרְעֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם" (ביאור:בראשית מא ד). לא ברור אם שלמה דיבר בחלום או באמת דיבר בקול. בכל אופן מתנהלת כאן שיחה שאלוהים שומע ומגיב בהתאם, ושלמה שומע את אלוהים, ובסוף שלמה סיפר מה אלוהים אמר לו ומה הוא ענה.
שלמה מעניק כבוד לאביו ואלוהים
שלמה מציין:
- שאביו היה עבד מסור ונאמן לאדוני.
- שאלוהים עשה חסד גדול עם אביו, שבחר בו להיות מלך והעניק לאביו הצלחה במלכותו.
- מדגיש שהוא בנו של אביו, דוד המלך, ולא בנו של אוריה החיתי או אדם אחר.
- שדוד הלך באמת, צדק ויושר לב לפני אדוני. כך שלמה מודה שהוא יודע מה אביו עשה, ואולי מבטיח ללכת בדרכיו. שלמה השמיט את המילה "משפט". כנראה הוא ידע שדוד לא תמיד שפט כראוי.
- פעמים שלמה מציין את המילה 'חסד', כלומר לא שמגיע לו המלוכה בגלל חוק או צדק, אלא רק בזכות חסד של אלוהים לאביו. זכות אבות עמדה לו.
- שאלוהים העניק לדוד בן שישב על כסאו, לאומת הרבה מלכים אחרים, שבזקנותם מפקד הצבא או אדם אחר הדיח אותם וקיצר את חייהם.
בהמשך שלמה מדגיש
- שאלוהים בחר אותו למלוך, וכך החסד הפך למשפט חוקי,
- שלמרות צעירותו וחוסר הנסיון שלו אלוהים בחר לעשות אותו למלך.
- והוא מתחיל לבקש הדרכה כי הוא רק נער קטן חסר נסיון.
- והעם הוא גדול ורב שצריך מנהיג חזק, מנוסה ומלומד.
בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב
שלמה מציין את הדברים החשובים בעייניו: "בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב"
שלמה כבר מציין ערכים שהוא ישתמש בספר משלי:
- אמת - 12 פעמים - "וְחֶסֶד וֶאֱמֶת חֹרְשֵׁי טוֹב" (ביאור:משלי יד כב)
- צדק - 27 פעמים - "וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת" (ביאור:משלי יא יח)
- ישר - 41 פעמים - "וְאֹהֶל יְשָׁרִים יַפְרִיחַ" (ביאור:משלי יד יא)
- לב - 99 פעמים - "תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה" (ביאור:משלי ב ב)
בקהלת מתרכזת מחשבתו: "בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ, וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת" (קהלת יב י).
כל כך עצוב
היה עתיד גדול לשלמה ולכל עם ישראל, והנה למרות חוכמתו הוא נכשל וכל העם סבל.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "מלכים א ג ו"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.