מ"ג מלכים א ג ו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר שלמה אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר לו את החסד הגדול הזה ותתן לו בן ישב על כסאו כיום הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה אַתָּה עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב עִמָּךְ וַתִּשְׁמָר לוֹ אֶת הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה וַתִּתֶּן לוֹ בֵן יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ כַּיּוֹם הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר שְׁלֹמֹ֗ה אַתָּ֨ה עָשִׂ֜יתָ עִם־עַבְדְּךָ֨ דָוִ֣ד אָבִי֮ חֶ֣סֶד גָּדוֹל֒ כַּאֲשֶׁר֩ הָלַ֨ךְ לְפָנֶ֜יךָ בֶּאֱמֶ֧ת וּבִצְדָקָ֛ה וּבְיִשְׁרַ֥ת לֵבָ֖ב עִמָּ֑ךְ וַתִּשְׁמׇר־ל֗וֹ אֶת־הַחֶ֤סֶד הַגָּדוֹל֙ הַזֶּ֔ה וַתִּתֶּן־ל֥וֹ בֵ֛ן יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסְא֖וֹ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותשמר לו" - לשון מאמת את דבריו כמו (דברים ז יב) ושמר ה' אלהיך לך וגו' ואף כאן ותשמר לו את החסד האמנת דבריך לקיים לו את החסד אשר הבטחתו על ידי נתן הנביא

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"כיום הזה" - אשר נתקיימה כי אני בנו ויושב על כסאו

"עמך" - רצה לומר הגלוי לך

"ותשמר לו" - שמרת המלוכה בידו בקום עליו אדם

"חסד גדול" - להמליכו בהיותו רועה צאן

"כאשר הלך" - על כי אשר הלך וגו'

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול" כבר בארנו (ש"ב ז, יד ובפי' תהלות סי' פט) כי כסא דוד מכוננת על שני דברים, שהם החסד והאמונה. ויש הבדל ביניהם, כי הדבר שיעשה ה' מצד החסד, לא ישקיף בו על זכות ומעשה בני אדם, ובכ"ז אפשר שימצא אח"כ איש אחר ימצא חן וחסד ויסיר החסד אל הראוי אליו ביותר כפי מדת חסדיו, כמו שהיה בשאול ודוד. והדבר שיעשה ה' מצד האמונה שהיא ההבטחה כפי הזכות והכשרון של המקבל, זה יש לו יתד קבוע שהוא הזכות, אבל הוא מצומצם רק כפי המעשה. אמנם בדוד התקבצו שני אלה חסד ואמונה, שמה שהרימו ה' אל המלכות היה מצד החסד, אבל החסד הזה היתה סבתו זכות וכשרון דוד, שהיה ראוי לגמול, רק כי בכ"ז אם היה צדיק אחר זוכה כדוד לא היה מגיע לו שכר כזה שהוא לבנות לו בית נאמן, רק גמול אחר, וה' הגדיל חסדיו עם דוד לבנות לו בית מלוכה שזה מצד החסד, ואחר שהחסד הזה היה לו שורש חזק מצד כשרון דוד וצדקתו, א"א שיסור ממנו לעולם, אחר שאינו חסד חנם רק גמול מעשה, וזה שהקדים "אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול", אבל החסד הזה היה צמח צדקה ואמת ויושר לבב, שעז"א "כאשר הלך" "לפניך באמת", שהוא ידיעות אמתיות ואמנה בדברים עיוניים: "ובצדקה". שהוא מע"ט בין אדם למקום: "ובישרת לבב" ""עמך"". היושר לבב כולל טוב המדות ללכת בדרכי ה', מה הוא רחום וכו', ולקבל הכל באהבה, שזה דייק במלת ""עמך"", וא"כ היה החסד הזה בסבת מע"ט, שלכן "ותשמר לו את החסד הזה ותתן לו בן יושב על כסאו", כי חסד זה שמור וערוך לעד שא"א שיסור ממנו אחר שהוא פרי מע"ט:

<< · מ"ג מלכים א · ג · ו · >>