נבואתו של ישעיהו בפרק ס מתארת את עתידה של האומה הישראלית, כאשר כבוד ה' יזרח עליה והיא תפיץ את אור ה' לכל שאר העמים. בפסוק הלפני-אחרון נאמר:

(ישעיהו ס כא): "ועמך כלם צדיקים, לעולם יירשו ארץ; נצר מטעו, מעשה ידי להתפאר"

הפסוק מלמדנו, שלכל עם ישראל יהיה חלק ותפקיד באותו עתיד מפואר, כמו החלקים השונים בעץ, שלכולם יש תפקיד בגדילת העץ ופריחתו המפוארת.

צדיק = העושה צדק, הנותן לכל אחד את המגיע לו .

ועמך כולם צדיקים = זוהי טענה מהפכנית: לכאורה, כלפי חוץ, יש בעם ישראל אנשים רשעים, אנשים שאינם מתעניינים בעשיית צדק ואף מתנגדים לתפקיד הנשגב של עם ישראל ולקשר שבין עם ישראל לבין ה'. אולם, כשמתבוננים על כלל ישראל, על כולם ביחד, מבינים שלכל אחד יש תפקיד בעשיית הצדק העולמית. כל אחד שם לב לעוול שאחרים אינם מודעים לו, או מדגיש עיקרון שאחרים מתעלמים ממנו, או מקיים מצוה שאחרים מזניחים; ולכן כולם ביחד - כאשר הם מאוחדים - צדיקים.

ארץ = ארץ ישראל;

לעולם יירשו ארץ = בעתיד, עם ישראל, שהוא כולו עם של צדיקים, יירש את ארץ ישראל לנצח " "ולא יגלו עוד ממנה" " (מצודת דוד) .

נצר = עץ צעיר (מלבי"ם) , כמו המשיח מבית דוד, שעליו נאמר (ישעיהו יא א): "ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה".

נצר מטעיי מעשי ידיי = עם ישראל נמשל לעץ צעיר ורך שה' נוטע בארץ ישראל. כך למשל ב (שמות טו יז): "תבאמו ותטעמו בהר נחלתך...", (תהלים מד ג): "אתה ידך גוים הורשת וַתִּטָּעֵם ...", (תהלים פ ט): "גפן ממצרים תסיע, תגרש גוים ותטעה", ואולי גם ב (ישעיהו סה כב): "כי כימי העץ ימי עמי..."

להתפאר = להצמיח ענפים, מהמילה פֹאָרה.

נצר מטעיי מעשה ידיי להתפאר = עם ישראל, העם הצעיר והקטן שנטעתי בארץ ישראל, יגדל ויצמיח ענפים לתפארת, יהיה גדול וחזק וישכון בארץ לעולם, וכמו שנאמר בפסוק הבא: "הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום" (מלבי"ם) .

1. פירושנו מסתמך על דברי חז"ל: " "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" " (משנה סנהדרין י א) , לפי הפירוש האומר שהעולם הבא הוא העולם שלנו כפי שיהיה בעתיד, באחרית הימים (ברטנורא על המשנה) . לפי זה, ארץ = ארץ ישראל.

2. אך יש מפרשים ש"העולם הבא" הוא עולם הנשמות, העולם שכל נשמה מגיעה אליו לאחר המוות (רמב"ם על המשנה) . לפי זה, ארץ = ארץ הנשמות.

3. ויש שפירשו שהפסוק כולו הוא נבואה לעתיד, על כך שהרשעים שבעם ישראל יאבדו ורק הצדיקים יישארו: " "העם הנשאר בך, כולם צדיקים, כי הרשעים יכלו בחבלי המשיח" " (מצודת דוד על הפסוק) . לפי פירוש זה, שוב ארץ = ארץ ישראל.

1. פירשנו שהעץ הוא משל לעם ישראל, וכן פירשו מצודת דוד, מלבי"ם ועוד. לפי זה, אפשר לפרש את המילה "להתפאר" במשמעות "להוציא פארות וענפים" כפי שפירשנו במאמר, או במשמעות "להתהלל ולהשתבח", כמו בפסוק (ישעיהו מט ג): "ויאמר לי עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאר".

2. ויש שפירשו שהוא מתייחס לארץ ורומז לגן עדן, על-פי הפסוק (בראשית ב ח): "ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם, וישם שם את האדם אשר יצר"(קהתי על המשנה) ; לפי זה משמעות הפסוק היא "כל עם ישראל הם צדיקים והם יירשו את הארץ המפוארת שה' נטע".

3. וייתכן שהוא מתייחס לארץ ורומז לארץ ישראל, שבעתיד תהיה כמו גן עדן (יחזקאל לו לה): "ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו".