צדקת הצדיק/סב
מעלות הרבה יש, וכולם זכו כבר גדולי־הדורות ונטלום, וזכו לבניהם אחריהם:
כמו מעלת שם "ישראל" – זכה יעקב אבינו ונטלה, וזכה לזרעו אחריו. [והוא גם כן כמה מדרגות בלתי ספק, כמו בכל המעלות מן הפחות שבישראל ועד תכלית המדרגה היותר עליונה במעלה זו שהוא יעקב אע"ה], אבל הגרים אי־אפשר להם לזכות למעלת "ישראל" כיון שאינו מזרעו של יעקב, רק כמשרז"ל (אדר"נ פרק לו) על פסוק (ישעיהו מ"ד, ה'): "בשם ישראל יכנה" – אלו גרי הצדק, שהוא רק כמו כינוי ולא עצם השם;
ומעלת שם "צדיק" – זכה יוסף הצדיק ונטלו, וזכה לזרעו אחריו, כמ"ש במק"א ביאור מאמר רז"ל (ב"ב קכג:): אין עמלק נופל כו'. ומאמר רז"ל (ברכות כ.): בזרעא דיוסף לא שלטא עינא בישא. ואף־על־פי שנאמר (ישעיהו ס', כ"א): "ועמך כולם צדיקים", מכל מקום עיקרו בזרעא דיוסף.
ושם "חסיד" – זכה דוד המלך ע"ה ונטלו, וכן: זרעא דדוד אחריו בית־דוד לבד.
ולוי זכה לשם "טהור", וזרעו אחריו.
ואהרן וזרעו אחריו לשם "קדוש", עיין בזוהר ריש קרח. וכן שאר מעלות.
ומשה רבינו ע"ה זכה למעלת התורה והחכמה, ולשם "תלמיד חכם", ולא זכה לזרעו אחריו, כמשרז"ל (במד"ר פר' כא) שבקש שינתן גדולתו לזרעו – ולא נתנו, כי ת"ח אין מצויים להיות בניהם ת"ח, כמ"ש בנדרים (פא.), ולכן אמרו (יומא עב:): כתר תורה מונח לכל, ולכן נקרא משה אב בתורה כו' (מגילה יג.), כי תואר "אב" אף לשאין בניו. עיין בפ"ב דברכות (טז:): אין קורין "אבות" כו', אי מרחל כו'; עיין שם. רק הוא אב כל התלמידי־חכמים שבישראל.
וחלוקת משפחות השבטים שבתורה הוא כפי חלוקת המעלות שזכה כל אב משפחה ומשפחה ונטלה לזרעו אחריו, ומזה הם חלוקת הכתות בישראל, אלו בעלי מדה זו ואלו חפיצים בזו, ולכן אמרו על כל המחלוקת שבישראל: "אלו ואלו דברי אלהים חיים":