מ"ג ישעיהו ס כא



<< · מ"ג ישעיהו · ס · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעו [מטעי] מעשה ידי להתפאר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מטעו [מַטָּעַי] מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַמֵּךְ֙ כֻּלָּ֣ם צַדִּיקִ֔ים לְעוֹלָ֖ם יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ נֵ֧צֶר מטעו מַטָּעַ֛י מַעֲשֵׂ֥ה יָדַ֖י לְהִתְפָּאֵֽר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"להתפאר" - שאהיה מתפאר בם (פרוונטי"ר בלע"ז)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לעולם יירשו ארץ" - הם ירשו הארץ לעולם ולא יגלו עוד ממנה

"נצר מטעי" - הענף אשר נטעתי מעשה ידי הוא ויש מה להתפאר בו ר"ל העם אשר בחרתי אתפאר בו כי יהיו צדיקים ותמימים

"ועמך" - העם הנשאר בך יהיו כולם צדיקים כי הרשעים יכלו בחבלי המשיח 

מצודת ציון

"נצר" - ענף כמו ונצר משרשיו יפרה (לעיל יא)

"מטעי" - מלשון נטיעה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועמך", עתה באר הטעם מדוע ירחך לא יאסף, שהם הצדיקים,
  • א) בל תאמר שיאסף הירח הזה מפני שלא יהיו צדיקים בקרבך, כי "עמך" יהיו "כלם צדיקים",
  • ב) בל תאמר שיאסף הירח מפני שלא ישארו בא"י תמיד ויגלו פעם שנית, כי "לעולם יירשו ארץ",
  • ג) בל תאמר שיאסף הירח מפני שהעם בכלל אשר אמר עליהם ועמך כולם צדיקים הם מועטים מאד, וחלושים ורפוים עדיין, כי "נצר מטעי" הנצר הרך והיונק הזה אשר נטעתי אותו אנכי יהיה "מעשי ידי להתפאר", אני אעשה בכחי שהנצר הרך הזה ישלח פארות ובדים וסעיפים רבים, ויתרבו פארותיו כ"כ, עד.

ביאור המילות

"נצר". בארתיו למעלה (יא א').

"להתפאר", מענין פארות וישלח בדים ויעש פארות. וכן לק' (סא ג'):
 

<< · מ"ג ישעיהו · ס · כא · >>