ביאור:ישעיהו ס כא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא
עריכהנבואתו של ישעיהו בפרק ס מתארת את עתידה של האומה הישראלית, כאשר כבוד ה' יזרח עליה והיא תפיץ את אור ה' לכל שאר העמים. בפסוק הלפני-אחרון נאמר:
(ישעיהו ס כא): "ועמך כלם צדיקים, לעולם יירשו ארץ; נצר מטעו, מעשה ידי להתפאר"
הפסוק מלמדנו, שלכל עם ישראל יהיה חלק ותפקיד באותו עתיד מפואר, כמו החלקים השונים בעץ, שלכולם יש תפקיד בגדילת העץ ופריחתו המפוארת.
צדיק = העושה צדק, הנותן לכל אחד את המגיע לו .
ועמך כולם צדיקים = זוהי טענה מהפכנית: לכאורה, כלפי חוץ, יש בעם ישראל אנשים רשעים, אנשים שאינם מתעניינים בעשיית צדק ואף מתנגדים לתפקיד הנשגב של עם ישראל ולקשר שבין עם ישראל לבין ה'. אולם, כשמתבוננים על כלל ישראל, על כולם ביחד, מבינים שלכל אחד יש תפקיד בעשיית הצדק העולמית. כל אחד שם לב לעוול שאחרים אינם מודעים לו, או מדגיש עיקרון שאחרים מתעלמים ממנו, או מקיים מצוה שאחרים מזניחים; ולכן כולם ביחד - כאשר הם מאוחדים - צדיקים.
ארץ = ארץ ישראל;
לעולם יירשו ארץ = בעתיד, עם ישראל, שהוא כולו עם של צדיקים, יירש את ארץ ישראל לנצח " "ולא יגלו עוד ממנה" " (מצודת דוד) .
נצר = עץ צעיר (מלבי"ם) , כמו המשיח מבית דוד, שעליו נאמר (ישעיהו יא א): "ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה".
נצר מטעיי מעשי ידיי = עם ישראל נמשל לעץ צעיר ורך שה' נוטע בארץ ישראל. כך למשל ב (שמות טו יז): "תבאמו ותטעמו בהר נחלתך...", (תהלים מד ג): "אתה ידך גוים הורשת וַתִּטָּעֵם ...", (תהלים פ ט): "גפן ממצרים תסיע, תגרש גוים ותטעה", ואולי גם ב (ישעיהו סה כב): "כי כימי העץ ימי עמי..."
להתפאר = להצמיח ענפים, מהמילה פֹאָרה.
נצר מטעיי מעשה ידיי להתפאר = עם ישראל, העם הצעיר והקטן שנטעתי בארץ ישראל, יגדל ויצמיח ענפים לתפארת, יהיה גדול וחזק וישכון בארץ לעולם, וכמו שנאמר בפסוק הבא: "הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום" (מלבי"ם) .
מקורות ופירושים נוספים
עריכה
ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ
עריכה1. פירושנו מסתמך על דברי חז"ל: " "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" " (משנה סנהדרין י א) , לפי הפירוש האומר שהעולם הבא הוא העולם שלנו כפי שיהיה בעתיד, באחרית הימים (ברטנורא על המשנה) . לפי זה, ארץ = ארץ ישראל.
2. אך יש מפרשים ש"העולם הבא" הוא עולם הנשמות, העולם שכל נשמה מגיעה אליו לאחר המוות (רמב"ם על המשנה) . לפי זה, ארץ = ארץ הנשמות.
3. ויש שפירשו שהפסוק כולו הוא נבואה לעתיד, על כך שהרשעים שבעם ישראל יאבדו ורק הצדיקים יישארו: " "העם הנשאר בך, כולם צדיקים, כי הרשעים יכלו בחבלי המשיח" " (מצודת דוד על הפסוק) . לפי פירוש זה, שוב ארץ = ארץ ישראל.
נצר מטעי מעשה ידי להתפאר
עריכה1. פירשנו שהעץ הוא משל לעם ישראל, וכן פירשו מצודת דוד, מלבי"ם ועוד. לפי זה, אפשר לפרש את המילה "להתפאר" במשמעות "להוציא פארות וענפים" כפי שפירשנו במאמר, או במשמעות "להתהלל ולהשתבח", כמו בפסוק (ישעיהו מט ג): "ויאמר לי עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאר".
2. ויש שפירשו שהוא מתייחס לארץ ורומז לגן עדן, על-פי הפסוק (בראשית ב ח): "ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם, וישם שם את האדם אשר יצר"(קהתי על המשנה) ; לפי זה משמעות הפסוק היא "כל עם ישראל הם צדיקים והם יירשו את הארץ המפוארת שה' נטע".
3. וייתכן שהוא מתייחס לארץ ורומז לארץ ישראל, שבעתיד תהיה כמו גן עדן (יחזקאל לו לה): "ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו".
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-07-20.
תגובות
עריכה
מאת: קוראת
א. אהבתי את הביאור שהבאת ל-"ועמך כולם צדיקים" ובסופו: "ולכן כולם ביחד - כאשר הם מאוחדים - צדיקים"- ואמן סלה שכל בני ישראל יתאחדו ויהיו לעם צדיק.
ב. שאלתי היא:
האם הפסוקים שאני מציינת למטה מדברים על עולם הבא?
שמות יב, יט:
"שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל-אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד-יום השבעי"
ויקרא ז, כז:
"כל-נפש אשר-תאכל כל-דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה"
במדבר יט, יג:
"כל-הנגע במת בנפש האדם אשר-ימות ולא יתחטא את-משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא-זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו"
ובפסוק כ:
"ואיש אשר-יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את-מקדש יהוה טמא מי נדה לא-זרק עליו טמא הוא"
ומה שנראה הכי חמור (אולי בגלל הכפילות):
במדבר טו, ל:
"והנפש אשר-תעשה ביד רמה מן-האזרח ומן-הגר את-יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה- כי דבר-יהוה בזה ואת-מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה"
וחזרה לשאלה:
ע"פ פסוקים אלו, ניתן לראות בבירור כי אפילו איש מבני-ישראל (וכל שכן שאינו מבני-ישראל) שחטא בחטאים אלו לא בהכרח מת "מיתה בידי שמיים" מיד לאחר החטא.
לכן, חשבתי (לענ"ד) כי ניתן להניח כי המדובר הוא בהכרת הנפש מעולם הבא (ולא מעולם זה) וייתכן כי נפש יחידה שלא מכפרת על חטאיה לא יהא לה מקום בעולם הבא, אפילו אם מישראל היא.
וייתכן כי הדגש צריך להיות דווקא על מי שמכפר/שאינו מכפר על חטא?
- מאת: אראל
- א. תודה!
- ב. לגבי המשמעות של עונש כרת, ישנם פירושים שונים:
- http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/onj_krt.html
- אחד הפירושים הוא אכן, כפי שכתבת, היכרתות מהעולם הבא.
- הפסוק שלנו אומר " ועמך כולם צדיקים", והפסוקים שהבאת מדברים על "הכרת תכרת הנפש ההיא מעמיה ", כלומר, היא כבר לא תיחשב לחלק מאותו עם שיש לו חלק לעולם הבא.
- הפסוק שלנו אומר שכל בני ישראל הם "נצר מטעי", והפסוקים שהבאת מדברים על "כרת", כריתה של הענף מהעץ.
- עם ישראל נמשל לעץ, שבו לכל אחד ואחד יש חלק ותפקיד, אבל מי שעושה עבירות מסויימות בזדון ואינו מכפר עליהן, נכרת מהעץ ומאבד את חלקו ותפקידו.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-60-21