קטגוריה:בראשית מה ח
נוסח המקרא
ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים
וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
וְעַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדוֹן֙ לְכׇל־בֵּית֔וֹ וּמֹשֵׁ֖ל בְּכׇל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וְ/עַתָּ֗ה לֹֽא־אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִ/י֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָ/אֱלֹהִ֑ים וַ/יְשִׂימֵ֨/נִֽי לְ/אָ֜ב לְ/פַרְעֹ֗ה וּ/לְ/אָדוֹן֙ לְ/כָל־בֵּית֔/וֹ וּ/מֹשֵׁ֖ל בְּ/כָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּכְעַן לָא אַתּוּן שְׁלַחְתּוּן יָתִי הָלְכָא אֱלָהֵין מִן קֳדָם יְיָ וְשַׁוְיַינִי אַבָּא לְפַרְעֹה וְרִבּוֹן לְכָל בֵּיתֵיהּ וְשַׁלִּיט בְּכָל אַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּכְדוֹן לָא אַתּוּן שְׁדַרְתּוּן יָתִי הַלְכָא אֱלָהֵן מִן קֳדָם יְיָ אִסְתַּקֵף פִּתְגָמָא וְשַׁוְיַינִי לְרַב לְפַרְעה וּלְרַב עַל כָּל בֵּיתֵיהּ וְשַׁלִיט בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרָיִם: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" לאב לפרעה" יועץ למלך: " ולאדון לכל ביתו" ממונה על הבית:
" ומושל בכל ארץ מצרים" להנהיג עניני העמים:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
המעשה יש שני ענינים. א] שיתעצבו על החטא בעצמו שמכרו את אחיהם, עז"א "לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים", כי דבר כללי הנעשה לפליטה גדולה להחיות עם רב, הגם שנדמה לנו שנעשה במקרה, הוא באמת פועל ההשגחה, ואתם הייתם ככלים ביד האלהים שהוא מכר אותי הנה לטובת הכלל, ואתם הייתם משוללי הבחירה בפועל זה ההשגחיי, ולא יתיחס אליכם כלל רק אל האלהים שהוא פעל כל זאת. ב] עדיין יעצבו על זה בעצמם מה שמנה ה' אותם להיות שבט אפו ושיעשה פועל רע הזה על ידם, ע"ז השיב שבאמת לא היה דבר רע, כי "וישימני לאב לפרעה "ועשה עמי בזה טובה גדולה, בענין שאין לכם להתעצב לא על גוף המעשה, שלא היה בבחירתכם רק הייתם מוכרחים לזה מצד ההשגחה, ולא מהנצמח על ידה שהיה אך טוב וחסד, וזה כמשל אם ידחף אדם את חברו למים בשגגה וינצל ושם ימצא אבן טוב, שאין לו עון מצד המעשה כי היה בשגגה ולא מצד המסובב ממנו שלא נטבע רק מצא כלי חמדה, ואמר "וישימני ל"אב לפרעה"", הוא סדר שלש המדרגות שהעלהו פרעה זאח"ז, תחלה "אב לפרעה", שיעץ לו בענין החלום,
ואח"כ "אדון לביתו "כמ"ש אתה תהיה על ביתי, ואח"כ "למושל על ארץ מצרים "כמ"ש בפ' מקץ:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
לזה אמר להם: הן אמת כי בשעת מעשה אשר מכרוהו היו הדברים זרים בעיניו, איך יהיה כל האכזריות בלב אחים על אחיהם, וראוים הם להיות שנואים אצלו:
אכן עתה, אחר ראותו כל הנמשך מירידתו מצרים ידע כי המעשה היה מאת ה' והם שליחותו יתברך עשו ולא שליחות עצמם, ובזה אין מקום לשמור להם איבה, ולא להרחיק מדת האחוה מהם:
ואולי, כי בזה היה להם פנים לעמוד לפני אביהם כשנִגלה הדבר, כי הם הגורמים לו אֵבל ובכי כ"ב שנה, ועשו המעשה המופלא במכר אחיהם, ורואני שגם בוש לא יבושו מאביהם,
והיה נראה לומר, כי יעקב לא ידע גוף המעשה, וזה דרך רחוק, כי פשיטא שלא ימנע מחקור זאת היאך נתגלגלו הדברים עד שירד יוסף למצרים, וגם מעשה כתונת הפסים המובא אליו מוטבל בדם,
אלא ודאי כי בטענת ״לא אתם שלחתם״ וגו' שאמר יוסף, הוכר הדבר כי מאת ה' היתה זאת ואין להרהר אחר מדותיו, והוא אומרם ז"ל (ב"ר פ' פ"ז): ראוי היה יעקב לירד בשלשלאות וכו':
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מה ח.
ראו: נאום יוסף
וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים
יוסף ממשיך להרגיע את אחיו. אפילו שאתם רציתם לעשות לי רע, או לנסות אותי אם אלוהים יהיה בעזרי, הנה אתם רואים שהצלחתי ואלוהים היה עימי.
יוסף כאילו אמר: 'הכל נעשה לפי רצונו של אלוהים, כך שאין לכם מה להצטער או לפחד. לא היתה ברירה, הכל הכריח אותכם לעשות את מה שעשיתם ואת מה שקרה לי במצרים.'
וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם
"וַיְשִׂימֵנִי":
- "לְאָב לְפַרְעֹה" - מלך אחד - ואני קרוב, דואג, מיעץ, ושומר עליו.
- "וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ" - כל ביתו ומשפחתו, עבדיו ומשרתיו - ואני אדון להם.
- "וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" - כל ארץ מצרים, אנשיה וצבאם - ואני מושל בהם.
יוסף נתן לעצמו כבוד גדול מאוד, אולם למעשה רואים שפרעה ריגל אחריו בביתו, ושמר עליו שלא יצא ולא יברח מכלוב הזהב שלו. יוסף למעשה נשאר עבד של פרעה וכפוף לרצונו.
ומה יקרה כאשר המשפחה תבוא? האם הוא ישתלט גם עליהם?
יוסף לא הסביר מה יקרה כאשר המשפחה תבוא, אבל היתה לו תוכנית מעולה לישב אותם בגושן.
יוסף קרא לבנו הבכור (מנשה), שם מפואר, בכוונה להמליך אותו אחריו על בני ישראל. אולם כאשר יעקב פיצל אותו לשני שבטים והציב את אפרים מעל מנשה (ביאור:בראשית מח ה), יוסף איבד את הצורך למלוכה. יוסף לא הרע לאחיו, ולא התכונן לקחת פיקוד או לעשות את בניו לשליטים יותר מאשר יעקב העניק לו שני שבטים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מה ח"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.