אבן עזרא על בראשית מה
<< · אבן עזרא על בראשית · מה · >>
פסוק א
להתאפק — לסבול.
לכל הנצבים עליו — טעמו: עד שיצאו כל הנצבים עליו. והוצרך לקרוא, להוציאם:פסוק ב
פסוק ח
כי האלהים — שלחני.
לאב — טעמו למורה; וכן: "אבי כל תופש" (בראשית ד, כא):פסוק יא
פסוק יב
פסוק יד
פסוק יז
טענו — שימו משא. ו"מטועני חרב" (ישעיהו יד, יט) קרוב ממנו.
בעירכם — בהמתכם. וכן "אנחנו ובעירנו" (במדבר כ, ד):פסוק יח
פסוק כב
פסוק כג
וטעם כזאת — מחליפות שמלות, מהטובות שהיו במצרים.
בר — דגן.
ולחם — כמשמעו.
ומזון — אפונים ופול ועדשים ודוחן וכוסמין ותאנים וצימוקים ותמרים, כי אלה לבדם הם מזון, חוץ מדגן ושעורה: