אבן עזרא על בראשית מה


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

להתאפק — לסבול.

לכל הנצבים עליו — טעמו: עד שיצאו כל הנצבים עליו. והוצרך לקרוא, להוציאם:

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בבְכי — במקום הפסקה. וכמוהו "ראה עֳני" (איכה ג, א):

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כי האלהים — שלחני.

לאב — טעמו למורה; וכן: "אבי כל תופש" (בראשית ד, כא):

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

פן תורש — כמו תכרת; וכן: "להוריש גוים" (דברים ד, לח):

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כי פי — ידוע, כי "פה" מוכרת; וכאשר יהיה סמוך, ישוב הה"א הנעלם ליו"ד נעלם, כמו: (כי) "פי צדיק" (תהלים לז, ל). גם כן לשון רבים, "ופי רשעים" (משלי י, ו). ובהתחבר זה היו"ד עם יו"ד סימן המדבר, חסרו האחד, כמו כי פי המדבר. והטעם, שהיה מדבר בלשונם עמם, בלא מליץ:

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

צוְּארֵי — ימצא לשון רבים ויחיד, ועם תוספות נו"ן, אכן האל"ף לא נעדר:

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

טענו — שימו משא. ו"מטועני חרב" (ישעיהו יד, יט) קרוב ממנו.

בעירכם — בהמתכם. וכן "אנחנו ובעירנו" (במדבר כ, ד):

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

חלב הארץ — כמו שומן:

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

חליפות שמלות — מלבושים, אין זה כמו זה, והפחות שתים:

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וטעם כזאת — מחליפות שמלות, מהטובות שהיו במצרים.

בר — דגן.

ולחם — כמשמעו.

ומזון — אפונים ופול ועדשים ודוחן וכוסמין ותאנים וצימוקים ותמרים, כי אלה לבדם הם מזון, חוץ מדגן ושעורה:

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וטעם אל תרגזו — שיכעוס איש על אחיו בעבור מכירתו:

פסוק כו

לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויפג לבו — מגזרת "אל תתני פוגת לך" (איכה ב, יח). והטעם, שעמד לבו ודמם, כטעם "וימת לבו" (שמואל א כה, לו), כי לא האמין. ויהי כראות העגלות, ותחי רוחו. ואל תתמה על מלת ויפג, כי כן דרך הנביאים לדבר; כמו: "ונשמה לא נשארה בי" (דניאל י, יז):

פסוק כח

לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

רב עוד יוסף — רב לי זאת השמחה:

​​