אבן עזרא על בראשית מה
<< · אבן עזרא על בראשית · מה · >>
פסוק א (כל הפסוק)
להתאפק — לסבול.
לכל הנצבים עליו — טעמו: עד שיצאו כל הנצבים עליו. והוצרך לקרוא, להוציאם:פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
כי האלהים — שלחני.
לאב — טעמו למורה; וכן: "אבי כל תופש" (בראשית ד, כא):פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
טענו — שימו משא. ו"מטועני חרב" (ישעיהו יד, יט) קרוב ממנו.
בעירכם — בהמתכם. וכן "אנחנו ובעירנו" (במדבר כ, ד):פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
וטעם כזאת — מחליפות שמלות, מהטובות שהיו במצרים.
בר — דגן.
ולחם — כמשמעו.
ומזון — אפונים ופול ועדשים ודוחן וכוסמין ותאנים וצימוקים ותמרים, כי אלה לבדם הם מזון, חוץ מדגן ושעורה: