קטגוריה:בראשית לד יט
ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְלֹא אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר כִּי חָפֵץ בְּבַת יַעֲקֹב וְהוּא נִכְבָּד מִכֹּל בֵּית אָבִיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְלֹֽא־אֵחַ֤ר הַנַּ֙עַר֙ לַעֲשׂ֣וֹת הַדָּבָ֔ר כִּ֥י חָפֵ֖ץ בְּבַֽת־יַעֲקֹ֑ב וְה֣וּא נִכְבָּ֔ד מִכֹּ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/לֹֽא־אֵחַ֤ר הַ/נַּ֙עַר֙ לַ/עֲשׂ֣וֹת הַ/דָּבָ֔ר כִּ֥י חָפֵ֖ץ בְּ/בַֽת־יַעֲקֹ֑ב וְ/ה֣וּא נִכְבָּ֔ד מִ/כֹּ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְלָא אוֹחַר עוּלֵימָא לְמֶעֱבַד פִּתְגָמָא אֲרֵי אִתְרְעִי בְּבַת יַעֲקֹב וְהוּא יַקִּיר מִכֹּל בֵּית אֲבוּהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְלָא אִתְעַכֵּב רַבְיָא לְמֶעֱבַד פִּתְגָמָא אֲרוּם צָבִי בִּבְרַת יַעֲקב וְהוּא יַקִיר מִכּל בֵּיתָא דְאָבוֹי: |
אבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(יט) "ולא אחר הנער". שאם היו מתנים שימולו כלם ושיתנו להם משפטי אזרחי הארץ, היה מאחר הדבר עד שימולו כלם ועד יסכימו לקבלם לתושבים, אבל אחר שאמרו שאם ימולו יבקשו הם את החתון מהם ואין רוצים בשום דבר אחר, הי' בטוח שאם יהי' הוא נמול יתנו לו את דינה, לכן הקדים א"ע למול, ובאר שלא מל א"ע לשם מצוה רק מצד "שחפץ בבת יעקב" ויש הבדל בין לשון חפץ ללשונות חשק ואהבה ודבקות נפש שהזכיר למעלה, שחפץ כולל כל דבר שיש לו בו חפץ, החפץ לעשות או לבנות, החפץ זהב, שאחר שראה מעלת יעקב ובניו התעורר אצלו חפץ מצד התועלת שהיא בת יעקב שהוא עשיר גדול, חוץ מהחשק והאהבה בהנערה עצמה שכבר היתה ברשותו, ובענין זה בא אל אנשי עירו לעורר גם בלבם חפץ אל העושר של יעקב, ואמרו חז"ל שבכל אלה הלשונות חבב הקב"ה את ישראל, בדביקה ובחשיקה ובחפיצה ובאהבה, וענינם מובן במ"ש:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
וְלֹא אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר
לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר
"הַנַּעַר" כנראה פונה לשכם, וקורא לו בנוכחות אביו "הַנַּעַר". השימוש במילה "הַנַּעַר" מעידה שהכותב הוריד בערכו מבנו של חמור ושליט העיר שכם, לנער פזיז שפועל מהר ללא מחשבה. הנער הראה את שמחתו והוא מיהר, לא איחר, לעשות את מה שבני יעקב דרשו ממנו לעשות. הנער התנהג כמו עיר בן חמור, בפזיזות ומהירות. אפשרי שעורך התורה בכוונה השתמש במילה הזאת כדי לרמוז על התנהגותו של שכם, ששכלו פרח ממנו בגלל תשוקתו המינית לדינה.
למה שכם מיהר? הרי דינה בביתו, האחים מחכים בסבלנות, האחים לא הגבילו אותו בזמן ולא קבעו עד מתי שכם חייב שכל אנשי שכם ימולו. שכם היה יכול למשוך את הזמן לחודשים, ואנשי העיר יכלו לעשות את המילה אחד ליום. אבל שכם רצה לגמור במהירות ולשאת את דינה בכבוד.
לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר
- מה הוא הדבר ששכם עשה?
האם זאת המילה? האם הוא עשה ראשון להראות לכולם שהוא מוכן? לפי הסיפור לא נראה ששכם עשה מילה לעצמו לפני שהוא דיבר עם נכבדי העיר ביחד עם אביו, כי הוא לא סבל מכאבים שמנעו ממנו לדבר. סביר ששכם עשה את המילה ראשון לאחר שכולם היו מוכנים, וכך שכם סבל כאבים ביום השלישי ביחד עם כל נכבדי שכם.
נאמר שרק הנער, שכם, עשה זאת, אביו חמור לא עשה את 'הדבר'. סביר יותר ש'הדבר' הוא ההליכה לנכבדי העיר לשכנע אותם למול את כל העיר.
וְהוּא נִכְבָּד מִכֹּל בֵּית אָבִיו
למה שכם נכבד? לא ראינו חוכמה, או כשרון דיבור. האם שכם היה הראשון בבנים? האם הוא חזק בכוחו? האם יש לו שליטה על הצבא? האם הוא למעשה מלך העיר?
אפשרי ששכם כל כך נכבד בבית אביו, שהוא אפילו נכבד מאביו המשמש לו כיועץ.
.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית לד יט"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.