ביאור:בראשית לד טז

בראשית לד טז: "וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ וְיָשַׁבְנוּ אִתְּכֶם וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לד טז.

וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָדעריכה

וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּעריכה

פשוט התבוללות.

וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָדעריכה

ומה עם ברכת אלוהים לאברהם, יצחק ויעקב?

ראה: תוכנית של שכם להתבוללות וחיסול של בני יעקב

כמובן בני ישראל לא התכוונו להתאחד ולהיות עם אחד תחת שליטה של שכם אלא להתאחד תחת שליטה שלהם. אבל לחמור ולשכם זה נשמע טוב מאוד, ולכן הם אומרים לנכבדי שכם בשער העיר: "מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם הֲלוֹא לָנוּ הֵם; אַךְ נֵאוֹתָה לָהֶם וְיֵשְׁבוּ אִתָּנוּ" (ביאור:בראשית לד כג).