פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית לד ח: "וַיְדַבֵּר חֲמוֹר אִתָּם לֵאמֹר שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶם תְּנוּ נָא אֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה."



שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶםעריכה

בני חמור כבר עשו עסקה עם יעקב וקנו ממנו שדה, ככתוב: "וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה" (ביאור:בראשית לג יט). כך שאין לחמור בעיה לדבר בענייני כספים ומשפחה עם יעקב ומשפחתו.

חָשְׁקָה נַפְשׁוֹעריכה

מה שהוא מצלצל רע בהצהרה זו: הן שכם כבר לקח אותה לביתו, טימא אותה וייתכן שגם עינה אותה. המילה 'חשק' מראה רצון מיני יותר מאשר אהבה. שכם עשה כרצונו - הוא חשק ולקח.

בְּבִתְּכֶםעריכה

חמור פונה ליעקב ולאחים, ברבים, "בְּבִתְּכֶם". דבר זה מעיד שהוא מכבד את בני יעקב ונותן להם זכות דיבור.

תְּנוּ נָאעריכה

מילת בקשה, בכבוד. הן שכם פקד על אביו "קַח לִי אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת, לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית לד ד), וחמור מרכך את המילים: "קַח לִי" ל"תְּנוּ נָא". חמור השמיט את תאורה של דינה כ-"הַיַּלְדָּה", כדי לא לעורר צרות, ייתכן שדינה לא מוכנה לנשואין בעייני אחיה. חמור ביקש שהאחים יתנו כאשר דינה לא בידם.

  • לא ברור למה חמור לא שאל האם דינה הובטחה לאדם אחר, וישר מבקש את ידה לבנו.
  • לא ברור למה חמור לא הביא מתנות למשפחה ולדינה כשם שעבד אברהם עשה "וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ, וְכָל טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ" (ביאור:בראשית כד י).
  • לא ברור למה שכם ממשיך להחזיק את דינה אסירה בביתו, ולא החזיר אותה למשפחתה לפני שחמור אביו ביקש את ידה לבנו.