קטגוריה:בראשית לג א
וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּשָּׂ֨א יַעֲקֹ֜ב עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א וְעִמּ֕וֹ אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וַיַּ֣חַץ אֶת־הַיְלָדִ֗ים עַל־לֵאָה֙ וְעַל־רָחֵ֔ל וְעַ֖ל שְׁתֵּ֥י הַשְּׁפָחֽוֹת׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּשָּׂ֨א יַעֲקֹ֜ב עֵינָ֗י/ו וַ/יַּרְא֙ וְ/הִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א וְ/עִמּ֕/וֹ אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וַ/יַּ֣חַץ אֶת־הַ/יְלָדִ֗ים עַל־לֵאָה֙ וְ/עַל־רָחֵ֔ל וְ/עַ֖ל שְׁתֵּ֥י הַ/שְּׁפָחֽוֹת׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וּזְקַף יַעֲקֹב עֵינוֹהִי וַחֲזָא וְהָא עֵשָׂו אָתֵי וְעִמֵּיהּ אַרְבַּע מְאָה גּוּבְרָא וּפַלֵּיג יָת בְּנַיָּא עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל תַּרְתֵּין לְחֵינָתָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּזְקֵיף יַעֲקב יַת עֵינוֹי וַחֲמָא וְהָא עֵשָו אָתֵי וְעִמֵיהּ אַרְבַּע מְאָה גוּבְרִין פּוּלְמוּרְכִין וּפַלֵיג יַת בְּנַיָא עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל תַּרְתֵּין לְחֵינָתָא: |
מלבי"ם (כל הפרק)
(א) "וישא יעקב עיניו". אחר שראה המלחמה הרוחנית בעיניו הרוחניים שהיא היתה הכנה למלחמה השניה של עשו בעצמו, שכמו שנצח את שרו של עשו והודה לו על הברכות, כן ינצח את עשו בעצמו, אז נשא את עיניו הגשמיים וירא והנה עשו בא, "ויחץ את הילדים", אחר שראה שנגע בכף יריכו התירא פן היה זה הוראה שיגבר עשו על זרעו ובניו עתה, לכן חצה אותם שלא ימצאם כאחד:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לג א.
וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים
יעקב הכיו מערך קרב נפלא: הוא פיצל את צבאו לשני אגפיו, שלח חילים מחופשים כרועים, נושאי מתנות לעשו, שנשארו בעורפו של עשו, וכך הוא עמד באמצא עם משפחתו. צבאו של יעקב כלל רוכבי גמלים שיכולים להעביר במהירות חיילים ממקום למקום. ליעקב היה נשק מודרני מהצפון שעלה באיכותו על הנשק של אנשי כנען.
נושא הכעס של עשו היה ברכת יצחק ליעקב, אבל הנה הברכה כבר התקימה וליעקב יש הרבה ילדים. כדי לחסל את ברכת יצחק, עשו חייב להרוג את כל הילדים עד האחרון.
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ
אם עשו היה מתקיף,כל צבאו היה מושמד. אולם משפחת יעקב, במרכז, היתה נפגעת כי לא היתה להם הגנה.
לראות צבא של 400 איש, עם כידונים ומגנים זה מראה מרשים ומפחיד. ואכן יעקב נבהל, למרות שהוא ידע, מדברי לבן, שאלוהים שומר עליו ולא יתן לעשו לעשות לו רע, ושיום קודם נאמר שמלאך אלוהים ברך אותו (ביאור:בראשית לב ל) ונתן לו את שמו החדש - ישראל. אולם יעקב ידע את חוזק צבאו ואת המערך שהוא הכין, וידע שעשו לא יתחיל במלחמה.
- מה היו כוונותיו של עשו?
- עשו הביא צבא גדול וחזק: או שהוא רצה להתקיף ולנצח, או שהוא רצה לשמור על עצמו מפני יעקב, או שהוא פחד בדרך מאויבים.
- בסוף עשו לא השתמש בצבא ורץ לבדו למחנה יעקב, לפחות ברור שבשלב הזה עשו לא רצה להלחם יותר, ואפילו היה מוכן להסתכן שיעקב יהרוג אותו.
- עשו לא הביא את בניו איתו. ניתן להבין שעשו לא התכוון שבניו יתחברו לבני יעקב וזה סימן שהוא התכונן לאלימות. ייתכן שעשו חשב שיעקב יבוא אליו לאחר המפגש, וכך לא היה צורך לקחת את הילדים איתו.
- עשו לא הביא מתנות ליעקב. ייתכן שעשו לא הביא מתנות כי יעקב לא שלח לו מתנות להר שעיר, והוא לא רצה להאיט את תנועתו. בכל אופן זה מראה על חוסר כבוד.
- עשו לא הכיר בילדים ובנשים שהשתחוו לו כמשפחתו של יעקב. ייתכן שעשו לא שאל את המלאכים אודות משפחתו של יעקב, וייתכן שהוא חשב שליעקב לא תהיה משפחה.
- ליעקב ועשו היה מגיע שליש מאדמתו של לבן, כירושתו של אברהם מתרח, וחצי מצאנו של לבן, כנדוניתה של רבקה מבתואל. ייתכן שעשו חשב שליעקב אין משפחה, והרכוש הוא רק ירושה ונדוניה, ולכן מגיע לו חצי ממה שיעקב קיבל.
וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת
יעקב סידר את הילדים והנשים בשני תורים, כדי לאפשר לעשו לנוע במרכז בין הנשים וילדיהן:
- "וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן, רִאשֹׁנָה" - זלפה וילדיה ובלהה וילדיה עמדו לפנים, אחת בצד השניה.
- "וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים, וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים" - מאחורי זלפה, במרחק מה, היתה לאה וילדיה, ומאחורי בלהה היתה רחל וילדה היחיד.
לא נראה מהניסוח שכולם היו בשורה אחת ארוכה, כי אז אין פה חציה, וגם לאה לא יכולה להיות אחרונה בנוסף לרחל.
לפי הנחה של שני תורים, רחל היתה בסכנה באותה מידה כמו לאה. ייתכן שיתקיפו את לאה קודם כי היו לה יותר בנים הדורשים יותר מאמץ לפגוע בהם.
הפילגשות אמנם נעלבו שחשפו אותם לסכנה גדולה, אבל מה הן היו יכולות להגיד.
קשה להאמין שיעקב חשש לילדיו, כי הוא היה יכול לשים אותם מאחורי המחנה במרחק גדול. סביר שיעקב ניחש שעשו יבוא לבדו, וכך הוא הראה את ילדיו. ואכן עשו שאל: "מִי אֵלֶּה לָּךְ" (ביאור:בראשית לג ה).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria