קטגוריה:בראשית כג ו
נוסח המקרא
שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך
שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ.
שְׁמָעֵ֣נוּ ׀ אֲדֹנִ֗י נְשִׂ֨יא אֱלֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּתוֹכֵ֔נוּ בְּמִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔ינוּ קְבֹ֖ר אֶת־מֵתֶ֑ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ אֶת־קִבְר֛וֹ לֹֽא־יִכְלֶ֥ה מִמְּךָ֖ מִקְּבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃
שְׁמָעֵ֣/נוּ׀ אֲדֹנִ֗/י נְשִׂ֨יא אֱלֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּ/תוֹכֵ֔/נוּ בְּ/מִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔י/נוּ קְבֹ֖ר אֶת־מֵתֶ֑/ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔/נּוּ אֶת־קִבְר֛/וֹ לֹֽא־יִכְלֶ֥ה מִמְּ/ךָ֖ מִ/קְּבֹ֥ר מֵתֶֽ/ךָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | קַבֵּיל מִנַּנָא רִבּוֹנַנָא רַב קֳדָם יְיָ אַתְּ בֵּינַנָא בִּשְׁפַר קִבְרַנָא קְבַר יָת מִיתָךְ אֲנָשׁ מִנַּנָא יָת קִבְרֵיהּ לָא יִמְנַע מִנָּךְ מִלְּמִקְבַּר מִיתָךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | קַבֵּל מִנָנָא רוֹבָּנָנָא רַב קֳדָם יְיָ אַתְּ בֵּינָנָא בִּשְׁפַר קִיבְרָנָא קְבַר יַת מִיתָךְ אִינַשׁ מִינָנָא יַת קְבוּרְתֵּיהּ לָא יִמְנַע מִינָךְ בְּגִין דְלָא לְמִיקְבַּר מִיתָךְ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
במבחר קברינו: במקום שקוברין שרי הארץ והרי לך קבר מזומן:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
נשיא אלהים — דרך גדולה, בעבור כי אתה נביא.
יכלה — ימנע, כי ימצא בה"א גם באל"ף באחרונה:ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
רבי יוסי הגלילי אומר: אחר שהכתוב שוקל מעשה ארץ מצרים למעשה ארץ כנען, שנאמר: "כמעשה ארץ מצרים" וגו', למה זכו כנענים שישבו על ארצם ארבעים שנה ושבע שנים, שנאמר: "וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים"? מפני שכבדו את אברהם אבינו, שאמרו לו: נשיא אלהים אתה בתוכנו וגו', זכו שישבו על ארצם מ"ז שנה. רשב"ג אומר משום ר' יהודה בן לקיש: הרי הוא אומר: "האדם הגדול בענקים", "והארץ שקטה ממלחמה"; בזכות (אברהם) שכבדו את אברהם אבינו, זכו שתשקוט עליהם הארץ:
ויענו בני חת את אברהם וגו' שמענו אדני. אמרו לו: מלך אתה עלינו, נשיא אתה עלינו, אלקים אתה עלינו! אמר להם: אל יחסר העולם מלכו ואל יחסר אלוהו.
במבחר קברינו. במובחר שבקברינו. קבור את מתיך. מתים הרבה.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
לא יכלה. ב' הכא ואידך בשבט עברתו יכלה. על כן לא יכלה ממך מקבור מתך כי צריך כל האדם לירא מן המות ואם לא יתן לו מקום קבורה גם לו לא יהיה מקום קבורה:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כג ו.
בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ
בני חת - לאמור, השופטים שישבו בשער העיר - שמעו את בקשת אברהם: "תְּנוּ לִי אֲחֻזַתּ קֶבֶר עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי" (ביאור:בראשית כג ד). לפי תשובתם, הם התמקדו במילה "תְּנו"ּ, כלומר, במתנה, ללא תשלום. הם ששו להבטיח שכל אחד מאנשי העיר ישמח 'לתת' לאברהם מקום לקבור את מתיו בקברים שלהם, בלי להעביר לאברהם בעלות על מקום הקבורה.
אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ
בני חת שמחו לקבל את אברהם, "גֵּר וְתוֹשָׁב" (ביאור:בראשית כג ד), בתור אזרח מכובד מאוד. מקורם של בני חת היה מהמעצמה החיתית שמרכזה בצפון עירק. מאותו אזור גם הגיעו אברהם ומשפחתו. החיתים דיברו עם אברהם בשפתם, ואף חיו לפי אותם חוקים המבוססים על חוקי חמורבי.
אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ
זו ההבטחה שאברהם רצה להשיג בשלב הראשון. השופטים התחייבו בשם כל אדם, פשוט או נכבד, והצהירו שכל אחד מביניהם יהיה מוכן לתת לאברהם אחוזת קבר, ולהוסיף את מתיו לחלקתם. אברהם אומנם ביקש יותר מאשר מקום לקבר יחיד. הוא ביקש אחוזת קבר, אבל בני חת חשבו שמדובר בחלקת קברים קטנה בפינה מכובדת. אברהם הבין שהם לא מסרבים לתשלום, ולכן בעצם הם מסרבים למכור לו חלקה ולתת לו בעלות.
השימוש במילה "יִכְלֶה", לא ימנע, רומז גם שהם לא יביאו 'כליה' על ההסכם לתת קבורה לשרה בחלקתם.
אִישׁ
בחוקי חמורבי כמעט כל חוק מתחיל במילה "איש" והכוונה היא לאנשי אצולה (כי כאשר מדובר בעבד או באיש חופשי החוק מדגיש את זה במפורש). החיתים השתמשו במילה "איש" שהדגישה לאברהם שאנשים רמי מעלה יעניקו לו מקום מכובד לקבור בו את מתיו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כג ו"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.