ביאור:בראשית כג ח
בראשית כג ח: "וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כג ח.
וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן עריכה
אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי עריכה
אברהם פותח בשאלה - אם כבר הסכמתם לעזור לי לקבור את מתי (לא מתייחסים לגופה בשם), ואתם גם רוצים לסגור את העניין ולהשתחרר מהמת בעיר והסכנה שזה מהווה לבריאות העיר, אז ...
פִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן עריכה
"פִגְעוּ לִי" - פגעו בשבילי, למעני, עזרו לי.
המילה "פִגְעו"ּ מציינת פגיעה, נגיעה, דבר רע, ולא רק קריאה. אברהם לא מבקש מעפרון. הוא פוקד שעפרון בן צחר חייב למלא את משאלתו ואפילו אם זאת תהיה פגיעה בעפרון, וזאת משום ששופטי העיר אמרו לו: "אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ" (ביאור:בראשית כג ו). אברהם מודה לאנשי חת שהסכימו לתת לו קבר, אך חוזר לבקשתו המקורית ומציין שמדובר ב-"אחוזת קבר", ולא רק קבר. לכן, פגעו, הביאו את עפרון לפני בית המשפט, והחזיקו את עפרון לתת לי את בקשתי.
עֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר עריכה
בפעם הראשונה אברהם קורא לעפרון "עֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר", כלומר הוא מזהה את אביו כדי שלא תהיה טעות ויביאו לפניו עפרון אחר. מספר הסיפור מעניק לעפרון את השם "עֶפְרוֹן הַחִתִּי" וגם מסביר ש-"וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת” (ביאור:בראשית כג י), מה שמסמל את השתייכותו לעם החיתי ואת רום מעמדו כאחד מהיושבים עם נכבדי העם. מהמשך הסיפור ניתן להבין שעפרון היה הנכבד ביותר מאנשי חת ואפשרי שהוא היה מושל העיר חברון (ראה: ביאור:בראשית כג י).
בכל הסיפור עפרון מוזכר 8 פעמים, אולם ב-6 מהפעמים הוא מוזכר ללא תוספת. גם אברהם מוזכר בשמו בלבד, מלבד פעם אחת שהוא מוזכר כ-"נְשִׂיא אֱלֹהִים" (ביאור:בראשית כג ו). אברהם היה ראש משפחה, בעל צבא, עשיר מופלג ונשיא אלוהים, והיחסים בינו לעפרון הם כשווים בכבודם, כפי שעפרון אומר לאברהם: "אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא" (ביאור:בראשית כג טו), כלומר לי ולך 400 שקל כסף זה לא הרבה כסף.