יריעות שלמה על רש"י/בראשית/כג
פסוק א עריכה
בד"ה שהרי כו' ושמא י"ל נ"ב ונראה לי מאחר שקבלו עליהם אברהם ושרה דהא אפילו עירוב תבשילין קיים א"כ היה דינם כלאחר מתן תורה ומ"מ לא שייך עליהם עונש בידי אדם דהא לא קבלום רק מעצמם ומי ידין אות' לולי הקב"ה וק"ל מהרש"ל: בד"ה ובת כ' כו' עונשי אדם נ"ב ולי נרא' דזה פשיטא לן שלא חטאו חטאים גדולים וגלוים שאפי' בני נח נצטוו עליהן דהיו מוחזקין לצדיקי' רק שלא נאמר שמא עברו עברות קלות והיינו שלא יאמרו אין סתרה כגלוי' וק"ל מהרש"ל: בד"ה שני חיי שרה כו' אע"ג דמקרא דשני כו' נ"ב ומאמ"ז קבלתי שבע"כ מוכרח לומר ששני חיי שרה אינם שוין בסגנון אחד כולם לחטא או כולם ליופי אלא מקצתן לחטא ומקצתן ליופי מדכתיב מאה שנה ולא תמצא במקרא דבוק וכאן עומד לומר שק' נדרש לעצמו ולא נדרש בת ק' כבת ך' דקאי על היופי ודוק ומ"ה כתב אח"כ שני חיי שרה שיהיו כולן שוין שאף על היופי נדרש בת ק' כבת ך' ומה שטען המחבר שהיתה זקנה אין ה"נ ומ"מ קלסתר פניה לא שינתה וזו הנם הגדול שהודיע לנו המקרא וראייה מרוב יופיה לקחה אבימלך וק"ל ולי נראה כפשוטו דבודאי אי לא כתיב שני חיי שרה לא היינו דורשין לגנאי בשום אופן כמ"ש המחבר אלא שהיינו דורשין כולן ליופי כמו שהיינו דורשין לגבי אברהם כולם לחטא ע"כ כתב שני חיי שרה שיהיו כולן שוין לטובה ואם אתה דורש כולן ליופי ולא לחטא א"כ לא יהיו השנים שוים לטובה שהרי בת ך' לא היתה בת חטא ובת ק' היתה וק"ל אבל עכשיו שאנו דורשין בת ק' לחטא אם תאמר שלא היתה בת ק' ביופיה אין זה פחיתות וגריעות שתאמר שלא הושוו כולן לטובה:
פסוק ב עריכה
יש מקשין למה הכ' של ולבכותה קטנה ונראה לי דבא ללמד שעיקר הבכייה לא היתה בעבור הכ' כלומר בת עשרים כבת ז' ליופי אלא מחמת מעשיה ויראת ה' מהרש"ל ואני שמעת ממורי מהר"ש מלובלין ז"ל דמצינו בגמרא בת היתה לאברהם ובכל שמה ולא מצינו במקרא למי השיאה אברהם או היכן מיתה לזה נכתב ולבכתה חסר כ' וא"כ הוי ולבתה לומר לך שמתו בפעם אחת שרה ובתה וזהו לספוד לשרה ולבתה ות"ל:
פסוק ו עריכה
בד"ה כמו לא תכלה נ"ב פי' לא ימנע דל"ת לא יפסיק וקללה היא ודוק מהרש"ל:
פסוק ט עריכה
בד"ה המכפלה כו' ד"א שכפולה נ"ב דאי כפירש הראשון בית ועליה היה לו לכתוב מערה הכפול' אלא המכפילה כלומר מפעיל שהוכפלה ע"י זוגו' וק"ל וזה לבד לא יתכן דעדיין לא היתה כפולה בזוגות אלא בזוג אחד אדם ואשתו וק"ל מהרש"ל:
פסוק יא עריכה
בד"ה הרי היא כו' כמו נ"ב ועל נתתי השני פירש"י הלואי שנתתי לפי שקאי על הכסף שצריך נתינ' מיד ליד לאפוקי קרקע הרי ברשותך כמו שנתתי לך מהרש"ל:
פסוק טו עריכה
בד"ה אלא הנח כו' נ"ב יש טועין בפשט ואומרים הנח המכר כלומר יהיה המכר ואעפ"י שאני לוקח ממך אין הקפדה כי מה נחשב הכסף ביני וביניך ואין חילוק בין תתן ובין שלא תתן כלל רק בעבור שאת' מבקש כי אקח ממך וטעות הוא בידם כדמוכח להדיא בפ' השוכר וגם מל' ארץ ארבע מאות שקל כסף ש"מ דעיקר אארץ קאי שרצה ליתן לו בחינם ודוק ומ"ש וישמע אברהם לעפרון היינו על סכו' המקח שהעריך עפרון עצמו על ד' מאות שקל ודוק מהרש"ל: