פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית כג י

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית כג י: "וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ לֵאמֹר."



וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵתעריכה

עפרון הוזמן לשער העיר וישב עם בני חת כאחד מנכבדי העיר. עפרון מתחיל לענות בלי שחזרו על בקשת אברהם בשבילו.

כנראה שבזמן שעפרון בא לכיסאו שבשער העיר סיפרו לו שאברהם בקש: "וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ, אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהו:ּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַתּ קָבֶר" (ביאור:בראשית כג ט). הבקשה נאמרה בהעדרו של עפרון, שכן אברהם התייחס אליו בגוף שלישי, וגם היו צריכים לקרוא לו.

מעמדו של עפרון החיתיעריכה

אברהם מקשיב לתשובת עפרון החיתי: "לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ" (ביאור:בראשית כג יא). לאחר מכן אברהם משתחווה רק בפני 'עם הארץ', ביטוי שבתקופת המקרא מתייחס לנכבדי העם (מלכים ב כה יט). מכאן אנו למדים שעפרון החיתי ישב עם 'עם הארץ' ולא עם בני חת, השופטים, בשער העיר.

  • אברהם מעניק כבוד מלכות לעם הארץ בפעם השנייה (ביאור:בראשית כג יב), אולם בנוכחות עפרון הוא לא מכבד את בני-חת, השופטים היושבים בשער העיר.
  • בנוכחות עפרון, בני חת לא מדברים יותר. כלומר, ההחלטה נמצאת בידי עפרון בלבד. הם לא יכולים לכפות עליו לתת את חלקתו, למרות שהם הבטיחו שכל אחד יהיה מוכן לתת לאברהם לקבור את מתיו בחלקתם.
  • כותב הסיפור אמר לנו שעפרון דיבר: "לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ", היינו, הכותב מעיד שהעיר היא עירו של עפרון. בסיפור דינה מתואר דבר דומה: "ויַָּבֹא חֲמוֹר ושְּׁכֶם בְּנוֹ, אֶל שַׁעַר עִירָם" (ביאור:בראשית לד כ), "ויִַּשְׁמְעו אֶּל חֲמוֹר וְאֶל שְׁכֶם בְּנוֹ כָּל יֹצְאֵי שַׁעַר עִירוֹ" (ביאור:בראשית לד כד), ושכם היה "נְשִׂיא הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית לד ב) והשליט של שכם.
  • עפרון מדבר: "לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ", כלומר הוא לא מדבר ישירות עם אברהם, השופטים או נכבדי העם, אלא מודיע לכולם על החלטתו. מנהיג מדבר בצורה כזאת לכל העם, ולא עונה רק לאיש לפניו.
  • עפרון עצמו אומר: "לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ" (ביאור:בראשית כג יא). גם כאן עפרון פונה לעמו בגוף ראשון: עמי שלי.
  • חוקי חמורבי דורשים הסכם כתוב או עדים. עפרון משתמש בכל העם כעדים. עפרון בדבריו מכריז שהמילה שלו היא החוק: הוא נותן את המערה לאברהם ואין אפשרות לערער על דבריו.
  • לפי חוקי חמורבי, כאשר מלך נותן אדמה לאנשיו, האדמה נשארת שלו וחוזרת למלך כאשר האיש חדל לעבוד עבור המלך. (ראה: חוקי חמורבי מספר 38)
  • עפרון מכריז: "אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא" (ביאור:בראשית כג טו). כך למעשה עפרון מעמיד את עצמו בדרגה מקבילה לאברהם שהיה נשיא בארץ, ראש המשפחה, עשיר מופלג ובעל צבא.

מכל זה ניתן להבין שעפרון היה שליט או מושל העיר חברון.