קטגוריה:בראשית יט לג
ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא וַתָּבֹא הַבְּכִירָה וַתִּשְׁכַּב אֶת אָבִיהָ וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּׄמָֽהּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/תַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִי/הֶ֛ן יַ֖יִן בַּ/לַּ֣יְלָה ה֑וּא וַ/תָּבֹ֤א הַ/בְּכִירָה֙ וַ/תִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔י/הָ וְ/לֹֽא־יָדַ֥ע בְּ/שִׁכְבָ֖/הּ וּ/בְ/קוּׅמָֽ/הּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְאַשְׁקִיאָה יָת אֲבוּהוֹן חַמְרָא בְּלֵילְיָא הוּא וְעַאלַת רַבְּתָא וּשְׁכֵיבַת עִם אֲבוּהָא וְלָא יְדַע בְּמִשְׁכְּבַהּ וּבִמְקִימַהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַשְׁקִיאָן יַת אֲבוּהוֹן חֲמַר בְּלֵילָא הַהוּא וְרָוָא וְקָמַת רַבְּתָא וְשַׁמֵישַׁת עִם אֲבוּהָא וְלָא יְדַע בְּמִשְׁכָּבָהּ וְלָא יְדַע בְּמִיקְמָהּ: |
רש"י (כל הפרק)
"ותשקין וגו'" - יין נזדמן להן במערה להוציא מהן שני אומות
"ותשכב את אביה" - ובצעירה כתיב ותשכב עמו צעירה לפי שלא פתחה בזנות אלא אחותה למדתה חיסה עליה הכתוב ולא פירש גנותה אבל בכירה שפתחה בזנות פרסמה הכתוב במפורש ובקומה של בכירה נקוד על וי"ו של ובקומה לומר שבקומה ידע ואעפ"כ לא נשמר ליל שני מלשתות (א"ר לוי כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות לסוף מאכילים אותו מבשרו)רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
וַתִּשְׁכַּב אֶת אָבִיהָ – וּבַצְּעִירָה כְּתִיב (להלן פסוק לה): "וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ"? צְעִירָה, לְפִי שֶׁלֹּא פָתְחָה בִזְנוּת אֶלָּא אֲחוֹתָהּ לִמְּדַתָּהּ, חִסֵּךְ עָלֶיהָ הַכָּתוּב וְלֹא פֵרַשׁ גְּנוּתָהּ. אֲבָל בְּכִירָה שֶׁפָּתְחָה בִזְנוּת פִּרְסְמָהּ הַכָּתוּב בִּמְפוֹרָשׁ.וּבְקוּׄמָהּ שֶׁל בְּכִירָה נָקוּד, הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ לֹא נִכְתָּב. לוֹמַר שֶׁבְּקוּמָהּ יָדַע, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נִשְׁמַר לֵיל שֵׁנִי מִלִּשְׁתּוֹת (נזיר כ"ג ע"א). [אָמַר רַבִּי לֵוִי: כָּל מִי שֶׁהוּא לָהוּט אַחַר בּוּלְמוּס שֶׁל עֲרָיוֹת, לְסוֹף מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מִבְּשָׂרוֹ (בראשית רבה נא,ט).]
אבן עזרא (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(לג) "ותשקין את אביהן יין בלילה הוא," ואחר כך כתיב ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין, שכלל אצלי שדרך בעל הלשון להקדים את מה שהוא עקר בכוונתו (כמ"ש באילת השחר פרק כב), ובלילה הראשונה היה העקר להשקות את אביהן יין ולא קפדו על הזמן באיזה לילה יהיה. וע"כ. כתיב בלילה הוא בלא ה"א הידיעה, ר"ל באיזה לילה שנזדמן להם. והקדים שהשקו אותו יין, אבל בלילה השניה היה נקל להם להשקותו כיון שכבר התחיל בזה, רק היה העקר בעיניהם שיהיה בלילה ההוא דווקא, כדי שיתעברו בבת אחת ושיהיה טרם שירגיש ע"י עבורה מה שעשו, וע"ז כתב בלילה ההוא בה"א הידיעה, והקדים בלילה ההוא שזה העקר בכוונתם: והנה בבכירה כתיב ותשכב את אביה ובצעירה כתיב ותשכב עמו, וכן בבכירה כתיב ותבא ותשכב ובצעירה כתיב ותקם ותשכב, שכבר בארתי בספרי התו"ה מצורע סי' קס"ו) שיש הבדל בין שכב אותה ובין שכב עמה, ששכב אותה מציין רק שכיבה כדרכה, ושכב עמה כולל אף שכיבה שלא כדרכה, ובכ"מ שמדבר דרך צניעות יאמר שכב עם עיי"ש באורך, ולכן בבכירה שהיא חדשה זאת ואצלה לא היה בדבר הזה שום בושה כי קראה שם הילד בגלוי ע"ש אביה, לזה כתוב ותבא כאשה הבאה אל אישה, וכתיב ותשכב את אביה שלא העלימה הדבר מלבה כלל, אבל הצעירה שבושה בדבר, שע"כ כסתה הדבר, בקריאת שם הילד בן עמי, כתיב "ותקם" וכתיב עמו, כי היה בהסתר וכנגד טבעה:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ולא ידע בשכבה ובקומה. נקוד על וי"ו של ובקומה, שבשכבה לא ידע, ובקומה ידע. ומנין היה להן יין במערה? אלא שהיה להם מרובה והיו כונסין אותו במערות. אמר ר' יהודה ברבי סימון: מעין דוגמת העולם הבא נעשה להן, כמה דאת אמר: "והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס":
ולא ידע בשכבה ובקומה. אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: "כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם"? משל ללוט ובנותיו: הם שנתכוונו לשם שמים, "צדיקים ילכו בם"; הוא שנתכוון לשם עבירה, "ופושעים יכשלו בם". ותשקין את אביהן, והא מינס אניס? תנא משום רבי יוסי בר חוני: למה נקוד על וי"ו שבקומה של בכירה? לומר שבשכבה לא ידע; מאי הוה ליה למעבד? מאי דהוה הוה! נפקא מינה דלפניא אחרינא לא אתבעי ליה למשתי חמרא. "אח נפשע מקרית עוז" וגו' "לתאוה יבקש נפרד" וגו'.בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט לג.
וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה
שתיהן יחד
"תַַּשְׁקֶין"ָ, "אֲבִיהֶן" – שתי המילים מופיעות בלשון רבים, כלומר שתיהן פעלו ביחד, ולא רק "ותאמר הבכירה אל הצעירה" (ביאור:בראשית יט לא) והצעירה לא שיתפה פעולה. האחות הצעירה שיתפה פעולה למען אחותה, ולכן האחות הבכירה היתה צריכה לחזור על דבריה (ביאור:בראשית יט לד) כדי לשכנע את אחותה לעשות כרצונה.
במידה ורק אחת היתה עושה את המעשה, לוט היה יכול להענישה ולהישאר עם הבת ההגונה. עם זאת, לאחר ששתיהן שכבו איתו, ללוט לא נותרה ממש ברירה, הוא לא היה יכול להעניש אחת בלבד או להעניש את שתיהן יחדיו, בוודאי שלא לפגוע בילדיו ולחסל את כל משפחתו. בנוסף, שתי הנשים סיפקו את שני העדים הדרושים במטרה להוכיח שלוט הוא אבי התינוקות
וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן
אין ספק שלוט היה מודע לכך שהוא שותה יותר מדי, אולם ניתן להניח שלפחות בפעם הראשונה הוא לא ידע מה עומד לבוא. עם זאת, ביום השני הוא אכן ידע ואף שיתף פעולה (ביאור:בראשית יט לה).
מדוע
"ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ", כלומר: בכבוד, בחופה וקידושין, כדרך וכמנהג הארץ, עם מתנות ובהסכמת משפחתה (ביאור:בראשית כד י), ולא כחיית השדה באלימות. הרי עכשיו בהיותן במערה, רחוקות מיישוב, ללא דלת מגן כבביתן בסדום, אביהן עלול ומסוגל להציע אותן בשנית – כבתולות – לאנשי בלייעל כדי להציל את נפשו (כפי שעשה מקודם, בראשית יט ח). בשל חששן זה, נאלצו הבנות להיחלץ מהיותן בתולות ולא נשואות בהקדם האפשרי. היחיד שהתאים לתפקיד הזה היה לוט עצמו. לאחר המעשה, לוט לא יכול היה לטעון עוד שהן בתולות בלי לשקר ביודעין; כמו כן הוא לא יוכל להרוג את בנותיו על שנכנסו להריון מאדם זר (ביאור:בראשית לח כד), שכן הוא עצמו נעשה בעל לבנותיו ואב לילדיהן וגאל את עצמו.
לאחר שהבת הבכירה סיימה את מעשיה, נותרה הבת הצעירה חשופה לבדה לסכנה, ולכן, ומתוך מחוסר ברירה, חזרה גם היא על המעשה למען עצמה.
וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּׅמָהּ
כל הרעיון היה למנוע מלוט לתת אותן כבתולות ולהציל את נפשו, כשם שהוא תכנן לעשות בסדום: "הִנֵּה נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת, אֲשֶׁר לֹא יָדְעו אִּישׁ, אוֹצִיאָה נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם, ועֲַשׂו לָּהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם" (ביאור:בראשית יט ח). אולי לוט לא היה מסוגל להתנגד, אבל היה עליו לדעת ולזכור את שארע, אחרת בנותיו לא היו זוכות להגנה אותה הן חיפשו, ואביהן יוכל להרוג אותן לאחר שיתגלה שהן בהריון, בדיוק כשם שיהודה פקד לעשות לתמר: "ויַֻּגַּד לִיהודָּה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ, וְגַם הִנֵּה הָרָה, לִזְנונִּים; ויַֹּאמֶר יְהודָּה, הוֹצִיאוהָּ וְתִשָּׂרֵף" (ביאור:בראשית לח כד).
בכל אופן, הן עשו זאת ביחד על מנת שיהיו שני עדים שיוכלו להעיד על שהתרחש.
מקורות
1. חלק ממאמר: "מדוע שכבו בנות לוט עם אביהם?". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (04/08/2010)
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יט לג"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.