ביאור:נקודות מעל מילים ואותיות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




בספרי-התורה התקניים יש רק אותיות - אין ניקוד, סימני פיסוק או טעמים. אבל ישנם חמישה-עשר פסוקים יוצאי-דופן, שבהם יש נקודות מעל חלק מהאותיות. מה משמעות הנקודות האלו?

אחד ההסברים הוא, שהאותיות מציינות ספק - האם המילה צריכה להיות כתובה או לא: "כך אמר עזרא: אם יבוא אליהו ויאמר לי: מפני מה כתבת כך? אומר אני לו: כבר נקדתי עליהן. ואם אומר לי: 'יפה כתבת', אעבור נקודה מעליהן" (ע"פ אבות דרבי נתן נוסח א פרק לד; וראו הסברים מפורטים באתר מחלקי המים ) .

לחכמי-המדרש ישנם הסברים נוספים, על כל פסוק בפני עצמו:

1. בראשית טז ה : "יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ" - נקודה מעל האות י במילה "וביניך", "מלמד שלא אמרה לו אלא על הגר. ויש אומרים: על המטילין מריבה ביני וביניך".

2. בראשית יח ט : " "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו ' אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ?" '" - נקודה מעל האות ל במילה "אליו", "מלמד שיודעין בה ומבקרין אחריה" (אבות דרבי נתן) . "תני משום רבי יוסי: למה נקוד על איו שב"אליו" – לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו" (בבלי בבא מציעא פז.) .

3. בראשית יט לג : "וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא; וַתָּבֹא הַבְּכִירָה וַתִּשְׁכַּב אֶת אָבִיהָ, וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ" - נקודה מעל האות ו הראשונה במילה "ובקומה", "מלמד שלא הרגיש אלא בעמידתה של צעירה" (אבות דרבי נתן) . "תנא משום רבי יוסי בר רב חוני: למה נקוד על וי"ו "ובקומה" של בכירה? לומר, שבשכבה לא ידע, אבל בקומה ידע. ומאי הוה ליה למיעבד? מאי דהוה הוה! נפקא מינה, דלפניא אחרינא לא איבעי למישתי חמרא" (בבלי נזיר כג.) .

4. בראשית לג ד : "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ" - נקודות מעל אותיות המילה וַ֗יִּ֗שָּׁ֗קֵ֑֗ה֗וּ֗, "מלמד שלא נשקו באמת. רבי שמעון בן אלעזר אומר: נשיקה זו של אמת וכולן אינן לאמת" (אבות דרבי נתן) . " "נקוד עליו, שלא נשקו בכל לבו. ר' שמעון בן יוחאי אומר: הלכה בידוע שעשיו שונא ליעקב, אלא נהפכו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו" ." (ספרי במדבר) .

5. בראשית לז יב : "וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם" - נקודות מעל המילה "את", "מלמד שלא לרעות הצאן הלכו, אלא לאכול ולשתות ולהתפתות".

6. במדבר ג לט : "כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי ה' לְמִשְׁפְּחֹתָם: כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף" - נקודות מעל אותיות המילה "ואהרן", "מלמד שלא היה אהרן מן המנין".

7. במדבר ט י : "אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ, אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם - וְעָשָׂה פֶסַח לה'"  - נקודה מעל האות ה במילה "רחוקה", "מלמד שלא היתה דרך רחוקה אלא מן אסקופת עזרה ולחוץ".

8. במדבר כא ל : "וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד דיבן; וַנַּשִּׁים עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָא" - נקודה מעל האות ר במילה "אשר", "מלמד שהחריבו האומות ולא החריבו המדינות" (אבות דרבי נתן) . וייתכן שיש ספק אם לקרוא "אשר" או "אש": "עד נפח – עד שתבא אש שאינה צריכה ניפוח" (בבלי בבא בתרא עט.) .

9. במדבר כט טו : "ועשרן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְאַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים" - נקודה מעל האות ו השניה במילה "עשרון", "מלמד שלא יהא שם אלא עשרון אחד".

10. דברים כט כח : "הַנִּסְתָּרֹת לה' אֱלֹהֵינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" - נקודות מעל אותיות המילים "לנו ולבנינו", והאות ע במילה "עד", "מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן, דברי רבי יהודה. אמר ליה רבי נחמיה: וכי עָנַשׁ על הנסתרות לעולם? והלא כבר נאמר "עד עולם". אלא, כשם שלא ענש על הנסתרות – כך לא ענש על עונשין שבגלוי עד שעברו ישראל את הירדן" (בבלי סנהדרין מג:) .

ועוד חמישה בנביאים ובכתובים:

11. שמואל ב יט כ : "וַיֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ 'אַל יַחֲשָׁב לִי אֲדֹנִי עון, וְאַל תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר הֶעֱוָה עַבְדְּךָ, בַּיּוֹם אֲשֶׁר יָצָא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ מִירוּשָׁלָים, לָשׂוּם הַמֶּלֶךְ אֶל לִבּוֹ'" - נקודות מעל המילה "יצא", כי היה ראוי לו לומר 'בַּיּוֹם אֲשֶׁר בָּרַח אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ', אבל מפני כבודו של דוד - לא הזכיר שמעי את מנוסתו ( רפאל מיוחס ) .

12. ישעיהו מד ט : "יֹצְרֵי פֶסֶל כֻּלָּם תֹּהוּ, וַחֲמוּדֵיהֶם בַּל יוֹעִילוּ; וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה בַּל יִרְאוּ וּבַל יֵדְעוּ, לְמַעַן יֵבֹשׁוּ" - נקודות מעל המילה "המה", לא כדי למעט את משמעות הפסוק, אלא כדי להדגיש את המילה. המילה שלפניה מסתיימת באותיות 'הם', אז המילה הבאה 'המה' הודגשה כדי שלא תישמט במרוצת הכתיבה או הקריאה ( רפאל מיוחס ) .

13. יחזקאל מא כ : "מֵהָאָרֶץ עַד מֵעַל הַפֶּתַח הַכְּרוּבִים וְהַתִּמֹרִים עֲשׂוּיִם, וְקִיר הַהֵיכָל"  - נקודות מעל המילה "ההיכל", מפני שהפסוק הבא פותח במילה 'ההיכל', ושוב יש חשש להשמטת מילה אחת ( רפאל מיוחס , וכן ב"דעת מקרא") . לפירוש שונה ראו רד"ק.

14. יחזקאל מו כב : "בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת אַרְבָּעִים אֹרֶךְ וּשְׁלֹשִׁים רֹחַב מִדָּה אַחַת לְאַרְבַּעְתָּם מְהקְצָעוֹת" - נקודות מעל המילה "מהקצעות", כי פירוש המילה 'מהוקצעות' הוא שהחצרות נמצאות בפינות העזרה, וזה מוזכר כבר בראש הפסוק: 'בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר'; מילה זו נוקדה מפני שאין בה צורך להבנת הפסוק ( רפאל מיוחס ) .

15. תהלים כז יג : "לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים" - נקודות מעל ומתחת המילה "לולא": "תנא משמיה דרבי יוסי: למה נקוד על לולא? – אמר דוד לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבוא, אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו! – שמא יגרום החטא" (בבלי ברכות ד.) .  הנקודות מבהירות לנו שבוודאי יש שכר לצדיקים, והם עתידים לראות בטוב ה' ( רפאל מיוחס ) .

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2022-03-17.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/nqudot