ויקיטקסט

קטגוריה:בראשית טז יב

<< | ספר בראשית • פרק ט"ז • פסוק י"ב | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:    והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן

המהדורה המנוקדת:    וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן.

המהדורה המוטעמת:   

וְה֤וּא יִהְיֶה֙ פֶּ֣רֶא אָדָ֔ם יָד֣וֹ בַכֹּ֔ל וְיַ֥ד כֹּ֖ל בּ֑וֹ וְעַל־פְּנֵ֥י כׇל־אֶחָ֖יו יִשְׁכֹּֽן׃

המהדורה הדקדוקית:   

וְ/ה֤וּא יִהְיֶה֙ פֶּ֣רֶא אָדָ֔ם יָד֣/וֹ בַ/כֹּ֔ל וְ/יַ֥ד כֹּ֖ל בּ֑/וֹ וְ/עַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖י/ו יִשְׁכֹּֽן׃


תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְה֤וּא יִהְיֶה֙ פֶּ֣רֶא אָדָ֔ם יָד֣וֹ בַכֹּ֔ל וְיַ֥ד כֹּ֖ל בּ֑וֹ וְעַל־פְּנֵ֥י כׇל־אֶחָ֖יו יִשְׁכֹּֽן׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְהוּא יְהֵי מָרוֹד בֶּאֱנָשָׁא הוּא יְהֵי צְרִיךְ לְכוֹלָא וְאַף אֱנָשָׁא יְהוֹן צְרִיכִין לֵיהּ וְעַל אַפֵּי כָל אֲחוֹהִי יִשְׁרֵי׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִיהוּ יֶהֱוֵי מְדַמֵי לַעֲרוֹד בִּבְנֵי נְשָׁא יְדוֹי יִתְפַּרְעוּן מִן בַּעֲלֵי דְבָבוֹי וִידֵי דְבַּעֲלֵי דְבָבוֹי יְתוֹשְׁטוּן לְאַבְאָשָׁא בֵּיהּ וְעַל אַנְפֵּי כָּל אָחוֹי יִתְעַרְבֵּב וְיִשְׁרֵי:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"פרא אדם" - אוהב מדברות לצוד חיות כמו שכתוב ויהי רובה קשת וישב במדבר פארן

"ידו בכל" - לסטים

"ויד כל בו" - הכל שונאין אותו ומתגרין בו

"ועל פני כל אחיו ישכן" - שיהיה זרעו גדול (ב"ר)

רש"י מנוקד ומעוצב

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

פֶּרֶא אָדָם – אוֹהֵב מִדְבָּרוֹת לָצוּד חַיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רוֹבֶה קַשָּׁת" (להלן כא,כ).
יָדוֹ בַכֹּל – לִסְטִים (בראשית רבה מה,ט).
וְיַד כֹּל בּוֹ – הַכֹּל שׂוֹנְאִין אוֹתוֹ וּמִתְגָּרִין בּוֹ.
וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכּוֹן – שֶׁיִּהְיֶה זַרְעוֹ גָּדוֹל.

אבן עזרא

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

פרא אדם — חפשי בין האדם, כטעם "מי שלח פרא חפשי" (איוב לט ה). והטעם, שלא ימשול בו זר ממשפחתו. ויש אומר, 'פרא ואדם', כמו "שמש ירח עמד זבולה" (חבקוק ג יא); ובעבור שהוא פרא – ידו בכל, ובעבור שהוא אדם – ויד כל בו. והנכון בעיני, שיהיה בין האדם כפרא, שינצח הכל בכחו, ואחר כך ויד כל בו. וכן מפורש בדניאל כי היא החיה הרביעית[1]. ועל פני כל אחיו — שהם בני קטורה, וכן כתוב: "על פני כל אחיו נפל" (בראשית כה יח), וכן בני מדינים מבני קטורה, ונקראו "ישמעאלים" בתורה[2] ובספר שופטים[3]:

רמב"ן

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"פרא אדם" - לשון רש"י אוהב מדברות לצוד חיות כמו שכתוב (להלן כא כ) וישב במדבר ויהי רובה קשת ידו בכל ליסטים ויד כל בו הכל שונאין אותו ומתגרין בו והנכון כי פרא אדם סמוך שיהיה איש פרא למוד מדבר יצא בפעלו משחר לטרף ויטרוף הכל והכל יטרפוהו והענין על זרעו שיגדל ויהיו להם מלחמות עם כל העמים ורבי אברהם אמר ידו בכל שינצח מתחלה כל הגוים ואחר כן יד כל בו שינוצח בסוף ועל פני כל אחיו שהם בני קטורה ישכון שיגדל זרעו מהם

ספורנו

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"פרא אדם" פרא הוא חמור הבר אמר שיהיה חמור במזגו מצד האם המצרית כאמרו על המצרים אשר בשר חמורים בשרם ושיהיה חמור הבר בהיותו שוכן במדבר כאמרו ויגדל וישב כמדבר ושיהיה אדם מצד אביו כאמרם ז"ל שעשה ישמעאל תשובה:

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(יב) "והוא", אולם בעבור שלא שמעה לקול המלאך לשוב בעבור הצלחת הנפש ולא בעבור הצדק ואף לא בעבור המועיל, ע"כ גם זרעה לא יצלח להיות אדם מאושר רוצה בטוב או במועיל ככל תורת האדם, רק "יהיה פרא אדם", ר"ל אדם פראי, בצד א' יהיה פרא למוד מדבר, ובצד א' יהיה אדם מדיני, ויפרש שיהיה פרא כי "ידו בכל ויד כל בו", כאיש פראי עושה מריבה עם הכל, ובצד א' יהיה אדם, "כי על פני כל אחיו ישכון", ועי"כ יהיה ג"כ אדם מדיני עם אחיו ושכניו:  

ילקוט שמעוני

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

והוא יהיה פרא אדם. ר' יוחנן אמר: שהכל גדלין בישוב והוא גדל במדבר. ריש לקיש אמר: פרא אדם ודאי, שהכל בוזזין ממון והוא בוזז נפשות. ידו בכל ויד כל בו, [קרי ביה כלבו], ידו ויד כלבו שוות: מה כלבו אוכל נבלות אף הוא אוכל נבלות. אמר ר' אלעזר: אימתי יד כל בו? כשיבוא אותו שכתוב בו: "וכל די דארין בני אנשא וחיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהו",ן הדא הוא דכתיב: "לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדנצר מלך בבל", שעצרן במדבר והרגן.

על פני כל אחיו ישכון. הכא אמר ישכון, ולהלן את אמר: "על פני כל אחיו נפל"? אלא כל הימים שהיה אברהם אבינו קיים, ישכון; כיון שמת, "נפל". עד שלא פשט ידו בבית המקדש, ישכון; משפשט ידו בבית המקדש, "נפל". בעולם הזה ישכון, אבל לעתיד לבוא "נפל":



ראו גם

ויקי על הפסוק

ביאור ויקי

עריכה



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית טז יב.

ברכת ישמעאל

המלאך הרביעי, שבישר להגר שייוולד לה בן שתקרא לו ישמעאל, הבטיח לה גם:

ההבטחה הזאת היא ברכה ונחמה להגר:

פרא הוא חמור המדבר, וגם משל לחופש . הברכה והוא יהיה פרא אדם משמעה, שישמעאל ובניו יחיו במדבר: " "פרא אדם - אוהב מדברות לצוד חיות" " ( רש"י ) . ואכן, כבר ישמעאל עצמו ישב במדבר, (בראשית כא כא): "וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים". מעבר לכך, בני ישמעאל יהיו נוודים חופשיים, אף ממלכה לא תוכל לשעבד אותם ולהכריח אותם להתמסד, כפי שאכן היה במשך דורות רבים: " "והוא יהא מרוד באנשא" " (אונקלוס) . הגר סבלה קשות משיעבוד לשרה, והמלאך הבטיח לה שצאצאיה יהיו חופשיים.

יד - יש שפירשו שהיא משל למלחמה: " "ידו בכל - לסטים, ויד כל בו - הכל שונאין אותו ומתגרין בו" " ( רש"י ) , " "ידו בכל - שינצח מתחלה כל הגוים, ואחר כן יד כל בו - שינוצח בסוף" " (אבן עזרא, רמב"ן ) , " "יְדוֹי יִתְפַּרְעוּן מִן בַּעֲלֵי דְבָבוֹי וִידֵי דְבַּעֲלֵי דְבָבוֹי יְתוֹשְׁטוּן לְאַבְאָשָׁא בֵּיהּ" " (יונתן) . לפי זה, הברכה ידו וכל ויד כל בו משמעה, שישמעאל יהיה שווה בכוחו לעמים אחרים, לפעמים ינצח ולפעמים ינוצח. הברכה ועל פני כל אחיו ישכון משמעה, שלמרות כל המלחמות, שטחם של בני ישמעאל יהיה גדול יותר משל כל אחיהם: " "שיגדל זרעו מהם" " (שם) . עבור הגר, שהיתה כל ימיה במעמד של שפחה מנוצחת ומושפלת, זו ברכה משמעותית.

ולענ"ד, יד היא משל למסחר, כמו ב (ויקרא כה יד): "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, אל תונו איש את אחיו"( אתנ"כתא ) . לפי זה, הברכה ידו בכל ויד כל בו משמעה, שבני ישמעאל יעסקו במסחר - יקנו מכל העמים, וכל העמים יקנו מהם: " "הוא יהא צריך לכלא וידא דבני אנשא יהון צריכין לה" " (אונקלוס) . הברכה ועל פני כל אחיו ישכון משמעה, שבני ישמעאל יעסקו במסחר עם כל אחיהם בני קטורה. ואכן, כבר בספר בראשית מצאנו שבני ישמעאל עסקו במסחר חובק עולם - מהגלעד, דרך כנען, ועד מצרים, והשתתפו עם המדיינים בני קטורה, בראשית לז כה: " "...ויראו והנה" "ארחת ישמעאלים באה מגלעד, וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט, הולכים להוריד מצרימה..." "ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף, ויביאו את יוסף מצרימה" " ( פירוט ).

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל



מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-11-10.






ויקי על הפרק

באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא


  1. ^ שיטת ראב"ע היא, כי החיה הרביעית שבדניאל, שהיא המלכות הרביעית שתשלוט בעם ישראל, היא מלכות ישמעאל.
  2. ^ בפרשת מכירת יוסף.
  3. ^ בפרשת גדעון.

קטגוריות־משנה

קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)

ד

ש

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:בראשית_טז_יב&oldid=307918"