קטגוריה:בראשית ד יח

<< | ספר בראשית • פרק ד' • פסוק י"ח | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך

המהדורה המנוקדת: וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֹךְ אֶת עִירָד וְעִירָד יָלַד אֶת מְחוּיָאֵל וּמְחִיּיָאֵל יָלַד אֶת מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשָׁאֵל יָלַד אֶת לָמֶךְ.

המהדורה המוטעמת:

וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיָּיאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ׃

המהדורה הדקדוקית:

וַ/יִּוָּלֵ֤ד לַֽ/חֲנוֹךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְ/עִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּ/מְחִיּיָאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּ/מְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְאִתְיְלֵיד לַחֲנוֹךְ יָת עִירָד וְעִירָד אוֹלֵיד יָת מְחוּיָאֵל וּמְחִיָּיאֵל אוֹלֵיד יָת מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשָׁאֵל אוֹלֵיד יָת לָמֶךְ׃
אונקלוס (דפוס):	וְאִתְיְלִיד לַחֲנוֹךְ יַת עִירָד וְעִירָד אוֹלִיד יַת מְחוּיָאֵל וּמְחִיָּיאֵל אוֹלִיד יַת מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשָׁאֵל אוֹלִיד יַת לָמֶךְ׃
ירושלמי (יונתן):	וְאִיתְיְלִיד לַחֲנוֹךְ יַת עִירָד וְעִירָד אוֹלִיד יַת מְחוּיָאֵל וּמְחִיָיאֵל אוֹלִיד יַת מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשָׁאֵל אוֹלִיד יַת לָמֶךְ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ועירד ילד" - יש מקום שהוא אומר בזכר הוליד ויש מקום שהוא אומר ילד שהלידה משמשת שתי לשונות לידת האשה נישטר"א בלע"ז וזריעת תולדות האיש אינזינד"ר בלע"ז כשהוא אומר הוליד בלשון הפעיל מדבר בלידת האשה פלוני הוליד את אשתו בן או בת וכשהוא אומר ילד מדבר בזריעת האיש והוא בלע"ז אניידרי"ר

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[כ] שהלידה משמשת שתי לשונות. ומכל מקום צריך ליתן טעם למה פעם יכתוב "ילד" (כאן) ופעם "הוליד" (להלן יא, כז), ויראה כאשר בא לדבר מן תולדה חשובה יאמר עליו "הוליד", שהוא לשון הפעיל, לפי שכל אשר הלשון הוא בלשון הפעיל - התולדה חשובה יותר, מפני כי הלשון הוא לשון חשוב יותר, שהוא לשון שיש בו תוספות, אבל כאשר יאמר בלשון קל - אין התולדה חשובה, ומפני כי אלו התולדות כלם נמחו במבול (להלן ז, כג), לכך כתב לשון קל "ילד":

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְעִירָד יָלַד – יֵשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּזָכָר "הוֹלִיד", וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר "יָלַד". שֶׁהַלֵּדָה מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת: לֵידַת הָאִשָּׁה ניישטר"א [neistre = להיוולד (גם ללדת)] בְּלַעַ"ז, וּזְרִיעַת תּוֹלְדוֹת הָאִישׁ איניינדרי"ר [enjendrer = להוליד^[2]] בְּלַעַ"ז. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "הוֹלִיד" בִּלְשׁוֹן הִפְעִיל, מְדַבֵּר בְּלֵידַת הָאִשָּׁה: "פְּלוֹנִי הוֹלִיד אֶת אִשְׁתּוֹ בֵּן אוֹ בַּת". כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "יָלַד" מְדַבֵּר בִּזְרִיעַת הָאִישׁ.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(יז - יח) "וידע". אחר שראה שנתרחק מאביו ראה להעמיד בנים שלא יהיה יחידי בעולם, ובאר כי לא יבם אשת הבל ובשגם לחז"ל שעליה היה המריבה ביניהם, כי שב מדרכו הרעה, ויהי בונה עיר, שאחר שהוא היה הרוצח הראשון שהרס את הדת הטבעי, שבזה יהיו בני אדם כדגי הים איש את רעהו חיים יבלע, רצה לתקן זאת במה שיבנה עיר שבה יתחברו האנשים לקבוץ מדיני ויעשו ביניהם חוקים ונמוסים, ובאופן שיעזרו זל"ז נגד המתקוממים עליהם, ויען שהיה עדיין נודד היה בונה עיר שיסד את העיר ולא השלימה רק עסק בבנין, לכן לא אמר ויבן עיר ויקרא שם העיר כשם בנו, כי חפץ שחנוך בנו ישלים אותה ויציב דלתיה ותקרא על שמו, ובנין העיר הזאת היה התחלה לקבוץ המדיני, והוא יסד הנהגת העיר שזה יסוד לחכמת הנהגת המדינה, והגם שתחלה היו בניו מועטים נולד לחנוך את עירד וכו' עד שהרבו בנים ובני בנים ונתרבה הקבוץ, ועי"ז התחזקו בממשלה ובכח והעיר היתה גדולה ומושלת ממשל רב, והבנים שחשב פה היו אדירים ונודעים בעת ההיא, וספר הכתוב שלכן האריך ה' לבני קין למען תתישב הארץ והם היו לבני שת כעלים החופפים על הפרי, והם חדשו המלאכות והאומניות, שכ"ז היה צריך לישוב העולם אשר לשבת יצרה:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

ויולד לחנוך את עירד וגו'. אמר ר' יהושע בן לוי: כולהון לשון מרדות הן. עירד, עורדן אני מן העולם. מחויאל, מוחן אני מן העולם. מתושאל, מתישן אני מן העולם. למך, מה לי ללמך ולתולדותיו?

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

הנה בשמים עד"י. בגימטריא חנוך ושהד"י בגימטריא מטטרון שלקח הקב"ה אחד מאותן של קודם דור המבול ואחד של אחר דור המבול דהיינו חנוך ופנחס והעלם לשמים שיעידו עליו ובחר בחנוך שהיה דור שביעי שהקב"ה חפץ בשביעיות וכן משה שהיה שביעי לאבות כתיב ביה ומשה עלה אל האלהים:

ראו גם

ויקי על הפסוק

ביאור ויקי

עריכה

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד יח.

וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֹךְ אֶת עִירָד

הכתוב מביא רשימת שמות של הבכורים למשפחת קין.

לבני שת הכתוב מדגיש מתי הבכור נולד, ומתי מת האיש. לבני קין אין את הפרוט הזה. סביר שבני קין היו חלק מהאנשים שמתו במבול. נח היה ממשפחת שת, אולם לא ברור אם אשתו ושלושת כלותיו היו ממשפחת שת בלבד, או ששתי המשפחות התערבבו, וכך צאצאי נוח היו שייכים גם למשפחת קין.

עִירָד

הרב אורי שרקי מסביר את השמות של בכורי קין.

"עִירָד" - מהשורש 'ירד' - קין העניק לעיר שהוא בנה את שם בכורו, "חֲנוֹךְ", וכך העיר עלתה בחשיבותה, ואנשי העיר ירדו בחשיבותם. האנשים תוארו כתושבי העיר, כפופים לחוקי העיר ולשליט, ולא בעלי חופש אישי. האנשים וותרו על זכויותיהם למען הבטחון שהעיר העניקה להם.

"מְחוּיָאֵל" - מהשורש 'מחה' - שלב נוסף בירידה של החופש והתרבות, והאנשים מחו ומחקו את האל שיצר אותם, ורואים את הכוח בעצמם.

"מְתוּשָׁאֵל" - מהשורש 'נתש' או 'מות' - איבד כוחות, התעייף, מת (מילוג), ככתוב: "וַיִּתְּשֵׁם יְהֹוָה מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל" (דברים כט כז). הקשר לאלוהים עוד ממשיך לרדת בתרבות העם בעיר.

וכמובן שמשפחת קיין גאה במעמדם, ולא רואה בשמות האלה עלבון.